שלושה סוגים של ראשון

הרב דב קדרון

בכורות יט ע"א

יש שלשה היבטים של ראשונות לבכור:

א. הוא הוולד הראשון שנולד לאותה בהמה. ב. הוא הראשון מבין הזכרים. ג. הוא הראשון שפתח את הרחם.

במשנה נחלקו התנאים האם יש קדושה לבכור שהוא בכור לדבר אחד מתוך השלשה, כגון יוצא דופן (שנולד בניתוח קיסרי), שהוא הוולד הראשון וגם ראשון לזכרים אבל לא זה שפתח את הרחם; או הזכר שנולד שני לאחריו, שלא נולד ראשון וגם אינו הזכר הראשון, אבל הוא זה שפתח את הרחם. הלכה נפסקה כדעת רבי עקיבא, שאין בו קדושה אלא אם כן הוא בכור לכל שלשת העניינים.

אפשר לבאר ששלושת העניינים הללו מקבילים לשלוש מידותיו של הקב"ה שמהן נובע השפע בעולם: א. מידת החסד. ב. מידת הדין. ג. מידת הרחמים, שהיא השילוב של החסד והדין.

א. עצם העובדה שנולד וולד, היא שפע הבא מצד הדין, שכן נגזר על האדם כמה נכסים יהיו לו על פי דין. ב. העובדה שנולד זכר ולא נקבה היא שפע הבא ממידת החסד, שכן על פי תורת הנסתר, הזכר מושפע ממידת החסד והנקבה ממידת הדין. ג. העובדה שהוולד שנולד פתח את הרחם ולא נולד בניתוח קיסרי היא שפע הבא ממידת הרחמים (לא רק בגלל שהמילה "רחם" באה מאותו שורש), שכן גם אילו היה יוצא דרך הדופן שהיא לידה לא טבעית הייתה מתקיימת מידת הדין, והעובדה שהוולד נולד בצורה טבעית שהיא יותר בריאה וללא צורך בהתערבות חיצונית, היא חסד שבדין, שהיא מידת הרחמים, שמשלבת חסד ודין.