טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

ובעל גרב ובעל יבלת ובעל חזזית – חזזית 
  

"מתניתין. ואלו שאין שוחטין עליהן לא במקדש ולא במדינה: חוורור, והמים שאין קבועין, וחוטין הפנימיות שנפגמו אבל לא שנעקרו, ובעל גרב ובעל יבלת ובעל חזזית, זקן וחולה ומזוהם, ושנעבדה בו עבירה, ושהמית אדם על פי עד אחד, או על פי הבעלים" (בכורות, מא ע"א).

פירוש: משנה. ואלו מומים שאין שוחטין עליהן לא במקדש מפני שאינם ראויים להקרבה, ולא במדינה (מחוץ למקדש) מפני שאינם מומים גמורים: חוורור (טיפות לבנות) והמים שבעין, שניהם במקרה שאין הם קבועין. וחוטין (חניכיים) הפנימיות שנפגמו, אבל לא שנעקרו. ובעל גרב (מין שחין), ובעל יבלת, ובעל חזזית (מין שחין). וכן אם היה זקן או חולה או מזוהם (מסריח), ושנעבדה (שנעשתה) בו עבירה, שרבע אשה או שנרבע על ידי אדם, או שהמית אדם, אלא שלא היו שני עדים בדבר, אלא הדבר ידוע על פי עד אחד, או על פי הבעלים (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
 

שם עברי: חזזית   שם באנגלית: Lichen   שם מדעי: Tornabenia intricata

שמות בשפות אחרות: לכש, שוכא דארזא


נושא מרכזי: מהי חזזית?

 

ראו עוד במאמר – "אין מדליקין לא בלכש ולא בחוסן ולא בכלך" (שבת, כ ע"ב). לקריאה לחצו כאן.

המונח הביולוגי "חזזית" מתייחס לאורגניזם המורכב מחיבור של אצה עם פטריה המקיימים יחסי סימביוזה. האצה היא אורגניזם אוטוטרופי כגון אצות ירוקיות או אצות כחוליות (ציאנובקטריה) השייכות לממלכת החיידקים האמיתיים. השותפות הן פטריות כלומר אורגניזם הטרוטרופי. האצות מספקות לפטרייה את תוצרי הפוטוסינתזה ואילו הפטריות מאחסנות את האצות בתאיהן. צורת החזזית נקבעת לפי החלק החיצוני של הפטרייה ולכן כל חזזית נקראת על שם הפטרייה המרכיבה אותה. לרוב, מהווה הפטרייה את עיקר המבנה של החזזית.
 

מקור השם חזזית של האורגניזם הביולוגי הוא במונח הקדום חזזית המופיע במקורות חז"ל. מילה זאת מופיעה במקורות במשמעות של גלד, קרום קשקשי, פצע או פגע מחוספס. דוגמה בולטת ומוכרת היא המשנה במסכת סוכה (פ"ג מ"ו) העוסקת בכשרות האתרוג: "עלתה חזזית על רובו נטלה פטמתו נקלף נסדק ניקב וחסר כל שהוא פסול עלתה חזזית על מיעוטו נטל עוקצו ניקב ולא חסר כל שהוא כשר אתרוג הכושי פסול וכו'". המונח חזזית מופיע גם בהקשר של נגעי עור הפוסלים בהמה לקרבן: "אלו שאין שוחטין עליהן לא במקדש ולא במדינה: חורור והמים שאינם קבועין וחטיו הפנימיות שנפגמו אבל לא שנעקרו ובעל גרב ובעל יבלת ובעל חזזית וכו'" (בכורות, פ"ו מי"ב).
 

על הקשר בין החזזית על האתרוג והחזזית כנגע עור עמד הערוך (ערך "חזז") שכתב: "בסוכה בפרק לולב הגזול עלתה חזזית על רובו. בסוף פרק ו' דבכורות ובעלי יבלת ובעלי חזזית ובגיטין ברפואות דפרק מי שאחזו לחזיזתא ליתי שב חיטי ארזנייתא. או גרב או ילפת תרגום או גרבן או חזזן". רש"י על דברי הגמרא בגיטין (ע ע"א) פירש: "לחזזיתא – ילפת". ברות רבה (לרנר, פרשה ו ג) נאמר: "וילפת (רות ג: ח) לפפתו כחזזית".
 

מתוך האופן בו תיארו המפרשים את החזזית המוזכרת בספרות חז"ל נוכל להבין מדוע האורגניזם הסימביונטי נקרא בשם זה. במסכת סוכה פירש רע"ב: "עלתה חזזית - כמין אבעבועות דקות". תוי"ט (שם) קשר בין החזזית באתרוג וחזזית כנגע עור: "חזזית - פירש הר"ב כמין אבעבועות דקות. וז"ל המגיד חזזית הוא כעין גרב הנעשה באתרוג כדמתרגמינן או ילפת (ויקרא כ"ב כ"ב) או חזזן. ופסולו מפני שאינו הדר". בבכורות רע"ב פירש: "ובעל חזזית - תרי גווני חזזית הוו. חזזית המצרית היא ילפת הכתובה בתורה שהוא לח מבחוץ ויבש מבפנים, והוי מומא דלא הדר בריא, דאמר מר למה נקרא שמה ילפת שמלפפת והולכת עד יום המיתה. וחזזית השנויה כאן היא מין שחין שיש לה רפואה". רש"י בבכורות (מא ע"א) פירש: "גרב וחזזית - מיני שחין".
 

רבות מן החזזיות (ובפרט תת-הקבוצה של חזזיות קרומיות) גדלות כקרום שטוח, קשקשי ומחוספס הצמוד באופן הדוק לסלעים (תמונות 1-3), קירות או גזעי עצים (תמונה 4). בשל הדמיון החזותי הבולט בין מראה הקרום או הגלד של החזזית הבוטנית לבין ה"חזזית" המוכרת מספרות חז"ל, הושאל השם הקדום והוענק לאורגניזם הסימביוטי.
 

תמונה 1. ירקת זיוונית + לבובית		תמונה 2. ישפית זהובה

תמונה 3. צבעונית כתומה		תמונה 4. צבעונית הבוסתן    צילם: יצחק סמילוביץ

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.