סקר
האם אתה זוכר את המסכת הקודמת שלמדת בדף יומי?





 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל

בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו

 

אייתו ליה תרי ביעי, אמרו ליה: הי דזגתא אוכמתי והי דזגתא חיוורתי – תרנגול הבית

 

"משרא דסכיני במאי קטלי? בקרנא דחמרא; ומי איכא קרנא לחמרא? ומי איכא משרא דסכיני? אייתו ליה תרי ביעי, א"ל: הי דזגתא אוכמתי והי דזגתא חיוורתי? אייתי להו איהו תרי גביני, אמר להו: הי דעיזא אוכמתי והי דעיזא חיוורתי? ורצוצא דמית, מהיכא נפיק רוחיה? מהיכא דעל, נפק. אחוי לן מנא דלא שוי חביליה! אייתו (כל חד וחד) בודיא, פשטוה לא הוה עייל בתרעא, אמר להו: אייתו מרי סיתרוה, היינו מנא דלא שוו חביליה" (בכורות, ח ע"ב).

פירוש: שאלו אותו: משרא דסכיני במאי קטלי [שדה של סכינים במה קוצרים אותה]? אמר להם: בקרנא דחמרא [בקרן של חמור]. אמרו לו: ומי איכא קרנא לחמרא [והאם יש קרן לחמור]? אמר להם: ומי איכא משרא דסכיני [והאם יש שדה של סכינים]? אייתו ליה תרי ביעי [הביאו לו שתי ביצים], אמרו ליה [לו]: הי דזגתא אוכמתי והי דזגתא חיוורתי [איזו היא של תרנגולת שחורה ואיזו של תרנגולת לבנה]? אייתי להו איהו תרי גביני [הביא להם הוא שתי גבינות], אמר להו [להם]: הי דעיזא אוכמתי והי דעיזא חיוורתי [איזו מהם של עז שחורה ואיזו של עז לבנה]? שאלו אותו: ורצוצא דמית, מהיכא נפיק רוחיה [ואפרוח שמת בביצה, מהיכן יוצאת רוחו]? אמר להם: מהיכא דעל נפק [ממקום שהיא נכנסת משם יוצאת]. אמרו לו: אחוי לן מנא דלא שוי חביליה [הראה לנו כלי שאינו שווה את נזקו שהוא גורם]! אמר להם: אייתו בודיא, פשטוה [הביאו מחצלת, פרשו אותה], לא הוה עייל בתרעא [לא נכנסה בשער], אמר להו [להם]: אייתו מרי סיתרוה [הביאו מעדרים ושברו אותו את השער], כדי שתוכלו להכניס אותה; היינו מנא דלא שוו חביליה [זהו כלי שאינו שווה את נזקו] פירוש:    (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

 

שם עברי: תרנגול הבית   שם באנגלית:  Chicken   שם מדעי: Gallus gallus domesticus

 

שם נרדף במקורות: שכוי, גבר, זגתא

 

 

נושא מרכזי: ההסטוריה של ביות תרנגול הבית

 

 

ראו במאמר "אבל נותנין לפני אווזין ותרנגולין, ולפני יוני הרדיסיות" (שבת, קנה ע"ב). לקריאה לחצו כאן.

 

תרנגול הבית - לרשימת נושאים נוספים וקישוריות לחץ כאן.

 

תקציר: בתקופת התנאים והאמוראים התרנגול וביציו היו חלק מרכזי ויומיומי בסל המזון בארץ ישראל (למשל בהלכות מוקצה, שחיטה, נזקים, ואף שימש כשעון מעורר טבעי). כמו כן, כבר בתקופה זו היו זנים שונים של תרנגולים בצבעים שונים (לבן ושחור). בניגוד לכך בתקופת המקרא התרנגול אינו נזכר במפורש בשמו, אלא מזוהה על ידי רוב הפרשנים והחוקרים עם המילה "שכוי" (ספר איוב, לח ל"ו). מקור השם העברי "תרנגול" הוא בשפה השומרית דרך האכדית (תר-לוגל, כלומר "עוף המלך").

 

הפער בין האזכור המועט במקרא לעומת תפוצתו הרבה אצל חז"ל יצר בעבר קושי מחקרי, והיו שסברו שבתקופת המקרא התרנגול כלל לא הגיע לארץ. עם זאת, ממצאים ארכיאולוגיים קדומים (כמו חותם "ליאזניהו" וציורים מלפני כ-700–600 לפנה"ס) העידו על נוכחותו. מחקרים חדשים מצביעים על כך שביות התרנגול החל לפני כ-3,500 שנה (תקופה המקבילה פחות או יותר לתקופת המקרא). הכוח המניע לביות היה הגעת גידולי אורז יבש ודוחן לדרום-מזרח אסיה שמשכה אליה את אב-המוצא תרנגול הבר האדום וקרבה בינו לבין האדם. לאחר הביות התרנגול התפשט מערבה באסיה, דרך קרן אפריקה, ודרכי המסחר של הפיניקים והיוונים עד שהגיע לאירופה ולאגן הים התיכון.

 

בתחילת דרכו במשק האדם בתקופת הברזל, לתרנגול היה לעיתים קרובות מעמד דתי-אלילי (כפי שמשתקף במקרא בהתייחס לאנשי בבל וכות, וכן בממצאים שבהם נקברו תרנגולות לבדן או עם בני אדם). רק בתקופה הלניסטית והאימפריה הרומית הפכו התרנגולות והביצים למזון נפוץ ומקובל, כפי שמתואר בהרחבה בספרות חז"ל.

 

------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

 

     

 תמונה 1. חותם יאזניהו    צילם: William Frederic Badè

 

 תמונה 2. דמות תרנגול בפסיפס כורסי (אמצע המאה ה - 5)       

 

 

מקורות עיקריים:

א. ביליק, "התרנגול במקרא", בית מקרא (נב), תשרי-כסלו תשל"ג.

י. ישראלי, 'מעוף נערץ למזון זמין: התרנגולות ב-3,500 השנים האחרונות', YNET 12.06.22

Peters, J., 2022. 'The biocultural origins and dispersal of domestic chickens', Proc Natl Acad Sci U S A, 14;119(24).

 

 

 

 

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]

ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

 

 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות

 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר