איך מגדירים שני מיני פירות?

הרב דב קדרון

בכורות נד ע"ב

בגמרא נאמר שאין להפריש תרומות ומעשרות או מעשר בהמה ממין אחד עבור מין אחר. בעל תרומת הדשן (סימן לג) כתב שתאנים שחורות ותאנים לבנות נחשבים לשני מינים שונים, ועל פי זה פסק שגם גודגדניות אדומות וגודגדניות שחורות נחשבות לשני מינים שונים, ויש לברך "שהחיינו" על כל אחד משניהם בנפרד, וכך פוסק גם השולחן ערוך (או"ח רכה,ד).

לעומת זאת לעניין הפרשת תרומה פוסק השולחן ערוך (יו"ד שלא,נג) שכל מיני התאנים, הלבנות והשחורות, נחשבים למין אחד ואפשר להפריש תרומה ומעשר מזה על זה, וכן לעניין כלאים נפסק (יו"ד רצה,ו) שכל התאנים הם מין אחד.

נמצא שיש לכאורה סתירה בין פסקי השולחן ערוך בקשר להגדרת פירות בעלי צבעים שונים כמינים שונים או כמין אחד

ביישוב פסקי המחבר כותב בעל ספר מור וקציעה (מובא במשנה ברורה רכה ס"ק יד) שיש לחלק ולומר שדווקא לעניין ברכת "שהחיינו" הם נחשבים לשני מינים שונים, משום שברכה זו נתקנה על שמחת הלב, וישנה שמחה חדשה בראיית פרי שיש בו שינוי כל שהוא, אף אם הוא נחשב לאותו מין של פרי שכבר בירך עליו "שהחיינו" באותה שנה. בשער הציון (סקי"ח) מסיק בעל המשנה ברורה שאמנם למי שמברך "שהחיינו" יש על מי לסמוך, אולם טוב יותר לקחת פרי של מין חדש שעדיין לא בירך עליו ויכוון להוציא בברכתו את הפרי המסופק.

כאשר דנים במהות ההלכתית אז כל התאנים או כל הגודגדניות הם מין אחד, אבל כאשר מדובר ברושם שהם עושים על נפש האדם, אז יש שמחה בפני עצמה עם כל פרי בעל צבע שונה או כל שינוי חיצוני הניכר ומורגש על ידי האדם.