|
טעות חמורה יותר מכוונה רעההרב דב קדרוןבכורות סא ע"א
ישנה הלכה מקובלת שכאשר מונה אדם את הבהמות למעשר בהמה, אם בטעות אמר על הבהמה התשיעית או האחת עשרה "עשירי" - היא מתקדשת.
הרמב"ם (בכורות ח,א) פוסק שקדושה זו חלה בין אם עשה זאת בטעות או בכוונה, ואפילו אם קרא גם לתשיעי וגם לאחד עשר "עשירי" - שניהם מתקדשים בנוסף לעשירי.
בגמרא נאמר שאם מינה אדם שליח שיעשר את בהמותיו והשליח קרא לתשיעי או לאחד עשר "עשירי" אזי אין תוקף לדבריו, משום שכאשר מדובר בשליח יכול המשלח לטעון: "לתקוני שדרתיך ולא לעוותי", כלומר שלחתי אותך לתועלתי ולא כדי לגרום לי נזק.
כך פוסק גם הרמב"ם (שם הלכה ב) המסביר: "שלא עשאהו שליח לטעות ולהפסיד, אלא לקדש כראוי".
חידוש גדול יש בדבריו של הגאון הרוגוטשובי שכתב (בספרו צפנת פענח הלכות מתנות עניים ז,טו) שרק אם השליח טעה או התבלבל וקרא "עשירי" לבהמה הלא נכונה - אין תוקף לדבריו, כי טעות אינה מיוחסת למשלח. אולם אם השליח עשה זאת בכוונה אזי דינו כדין הבעלים, כי כל מה שהוא עושה במודע נעשה כדי לבצע את שליחותו, ואז יכולות גם הבהמה התשיעית והאחת עשרה להתקדש.
לא תמיד כוונה רעה חמורה יותר מטעות. בהלכות שליחות, לעיתים דווקא הטעות מנתקת את המעשה מן המשלח, בעוד שהמעשה המכוון, לטוב או למוטב, נשאר מיוחס אליו. |