טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

העמיד לה מלבן של קנים - קנה מצוי

"תנא: העמיד לה מלבן של קנים, חותך שפופרת ומניחה. אמר רב אחא בריה דרבא: לא שנו אלא שהעמיד ולבסוף חתך והניחה, אבל חתך והניח ולבסוף העמיד פסולה, תעשה ולא מן העשוי" (מנחות, לג ע"ב).

שם עברי: קנה מצוי   שם באנגלית: Common Reed    שם מדעי: Phragmites australis


נושא מרכזי:  כיצד ניתן לקבוע מזוזה בקנה?

לריכוז נושאים על הקנה המצוי הקש\י כאן.

הקנה המצוי הוא צמח רב שנתי ממשפחת הדגניים המתנשא לגובה של 3-5 מ'. הוא מאכלס בעיקר גדות נחלים ובתי גידול לחים אחרים. בארץ קיים מין קרוב לקנה המצוי הנקרא עבקנה והחולק עם הקנה מאפיינים רבים. נראה שחז"ל לא הבדילו ביניהם והתאורים הרבים במקורות מתאימים לשניהם. על ההבדלים בין הקנה והעבקנה ראה בערך "קנה מצוי" באתר "צמח השדה".

הקנה המצוי נושא על גבעוליו (קניו) הארוכים והזקופים עלים מוארכים הערוכים בשני טורים, אך לעיתים כל העלים בחצי העליון של הגבעול נוטים לצד אחד ומעניקים לו מראה של דגל. הקנה כשמו הוא בעל גבעול בצורת מקל חלול לאורך פרקיו. המפרקים סתומים על ידי חומר רך וספוגי הנקרא במשנה בשם ככיי. שני המאפיינים האחרונים (הגבעול החלול והמפרקים הסתומים) החשובים לענייננו מוזכרים גם בסוגיות אחרות. המשנה (מנחות, צו ע"א) מתארת את האופן בו נתמכו הקנים שנשאו את הלחמים על השולחן ואת מבנה הקנים: "ארבעה סניפין של זהב היו שם, מפוצלין מראשיהן שהיו סומכין בהם, שנים לסדר זה ושנים לסדר זה, וכ"ח קנים כחצי קנה חלול, ארבעה עשר לסדר זה וארבעה עשר לסדר זה". מפרקי הקנה סתומים כפי שאנו לומדים מהמשנה בכלים (פי"ז מי"ז): "... מחצלת קנים ושל חלף טהורה, שפופרת הקנה שחתכה לקבלה טהורה עד שיוציא את כל הככיי". מפרש הרמב"ם במקום: "וכל הככיי – רצה לומר כל מה שבתוכו מהמוח הלבן אשר תמצאו בתוך הקנה, וכאשר יחתכו אותה לשום בה כחול או דומה לו והוציאו כל מה שבתוכו הוא מכלל כלי עץ המקבלים ויטמאו ויטהר במקוה. ודע שהקנה בכללו קודם שיעשה בו דבר מזה לא יטמא אפילו מדרבנן לפי שאינו כלי וכו'".

המבנה הנבוב של הדגניים בכלל והקנה בפרט מפחית את משקלם ומאפשר להם לעמוד זקופים. בנוסף לכך קיימים תאים מעובי דפנות רבים בסמוך להיקף הגבעול וצרורות צינורות הובלה המחזקים את הגבעול ומאפשרים לו לעמוד בפני רוחות מבלי להשבר. פתרונות אלו הכרחיים משום שהדגניים החד פסיגיים אינם יכולים לייצר גזע מעובה (ראה במאמר "כל שעולין לו בחבל"). המבנה המפרקי קשור להופעת העלים ולמעשה כל מפרק עטוף בנדן של עלה (ראה בתמונה) ובו מתחברים צינורות ההובלה של העלה לצינורות ההובלה של הגבעול כולו.

בעת העתיקה, ובעולם השלישי אף עד היום, יש לקנה חשיבות כלכלית רבה. הוא משמש לבניית בקתות וגדרות, משמש לקליעת מחצלות, סלים וכד'. הוא שימש להכנת קולומוסים לכתיבה וכסמוכות לגפנים ועצים צעירים. בסוגייתנו מתואר השימוש בקנה לצורך הכנת מסגרת הפתח. מפרש כאן רש"י: "מלבן של קנים - שלא מצא מזוזות עץ, ועשה צורת פתח של קנים, מלבן מזוזה סף". על מנת לקבוע מזוזה ניתן היה לחתוך פתח באחד המפרקים וליצור צורת שפופרת ולהניח בה את המזוזה: "חותך שפופרת ומניחה". המבנה המפרקי מאפשר לקבוע את המזוזה במקומה משום שהקנה איננו חלול לכל אורכו דבר שהיה גורם לנפילת המזוזה עד לקצה התחתון של הקנה.

השפופרת היא כנראה גליל נבוב או צינור. כך מוצאים אנו כאן לגבי הנחת המזוזה וכפי שמצאנו במשנה בכלים (לעיל) בעת בניית כלי איחסון. בשפופרת הקנה הניחו את מי אפר הפרה: "שפופרת שחתכה לחטאת, רבי אליעזר אומר יטביל מיד, רבי יהושע אומר יטמא ויטביל" (פרה, פ"ה מ"ד). מפרש תוי"ט: "שפופרת - פירש הר"ב של קנה. וכשהוציא כל הככי שבה. דאז מקבלת טומאה כדתנן בספי"ז דכלים". השפופרת היתה צינור שחיבר בין שני גופי מים (מקוואות, שקתות וכו'): "שתי שקתות שבאבן אחת קדש אחת מהם המים שבשניה אינן מקודשין. היו נקובות זו לזו כשפופרת הנוד וכו'" (פרה, פ"ה מ"ח). רע"ב: "כשפופרת הנוד - כמין קנה שנותן על פי הנוד שבו מריקים היין או המים בתוך הנוד וכו'". הקנה החלול היה מקום מחבוא מוצלח למטבעות כמסופר בגמרא בנדרים (כה ע"א) על "קניא דרבא". יש הגוזרים את שמו של השופר בעל המבנה הצינורי והחלול מהשם שפופרת. קליפת ביצה חלולה שימשה ככלי איחסון לשמן: "לא יקוב אדם שפופרת של ביצה וימלאנה שמן ויתננה על פי הנר בשביל שתהא מנטפת וכו'" (שבת, פ"ב מ"ד).
 

תמונה 1. חישת קנים – עינות צוקים		תמונה 2. מפרק קנה – מקום חיבור העלה

תמונה 3. פרק קנה - קטע הקנה שבין  שני הפסים הכהים		תמונה 4. פרק קנה  בחתך אורך - בקצוות הפרק נראים המפרקים הקשים

תמונה 5. ככי - הרקמה הספוגית בחלל הקנה		תמונה 6. המפרק הקשה בחתך רוחב

לעיון נוסף:

פורטל הדף היומי:
"עלי קנים ועלי אגוזים כשירה"
"מרובין כחושים של קנה" 

קנה מצוי באתר צמח השדה

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 

כתב: ד"ר משה רענן    © כל הזכויות שמורות

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.