טט בכתפי ופת באפריקי
סנהדרין ד ע"ב
"רבי עקיבא אומר: אינו צריך, טט בכתפי - שתים, פת באפריקי - שתים".
קשה, וכי מה אכפת לנו מאותן לשונות?
אלא שכתב בשל"ה בכללי התלמוד (יד) כלל פה קדוש אות שפה:
"כשתראה בדברי רבותינו ז"ל שמפרשים תיבה ואומרים שכן הוא לשון יוני או לשונות אחרים של גוי, כגון 'אתהן' בפרשת קדושים (ויקרא כ, יד), שפירש רש"י אתהן אחת הן לשון יוני הוא.
וכן בפרשת בא (שמות יג, טז) 'טט' בכתפי שתים, 'פת' באפריקי שתים (סנהדרין ד, ע"ב).
אל יעלה בדעתך שהתורה כתבה אלו הלשונות שאינם לשון קודש, אלא הכי פירושו, כשברא הקדוש ברוך הוא עולמו לא היה רק לשון הקודש, כמו שכתב רש"י ז"ל בכמה דוכתי, וכשבלל הקדוש ברוך הוא הלשונות בדור הפלגה, בא לשון הקודש גם כן בשאר הלשונות, והתיבות הנזכרות לעיל הם לשון קודש, ונכללו בלשון יוני או בכתפי או באפריקי".
כעין זה אמרו במסכת פסחים דף פז ע"ב: "ואמר רבי אלעזר: לא הגלה הקדוש ברוך הוא את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים, שנאמר (הושע ב, כה) וּזְרַעְתִּיהָ לִּי בָּאָרֶץ".
וכתבו הספרים שבכלל זה להעלות ניצוצות קדושות שבגלות.
וכן אמרו במשנה במסכת סוטה דף לב ע"א: "הביאו את האבנים ובנו את המזבח, וסדוהו בסיד, וכתבו עליו את כל דברי התורה בשבעים לשון, שנאמר: (דברים כז) באר היטב".
וכתב בבית הבחירה למאירי: "רצה לומר שיבינו הכל".
וקשה, כי מה תועלת יש שיבינו גויים בתורה?
אלא שאין לך אומה ולשון שאין בה דבר קדושה ותועלת בתורה. והכל יחזור לקדושה.
