כניסה הרשמה

פורטל הדף היומי > להרחיב > ארגמון קהה קוצים - "ומיא דשבלילתא" (מנחות מב ע"ב)

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו

מייתי מגביא גילא, ומיא דשבלילתא - ארגמון קהה קוצים

"ותכלת אין לה בדיקה? והא רב יצחק בריה דרב יהודה בדיק ליה, (סי' בגשם) מייתי מגביא גילא ומיא דשבלילתא ומימי רגלים בן ארבעים יום, ותרי לה בגווייהו מאורתא ועד לצפרא, איפרד חזותיה פסולה, לא איפרד חזותיה כשרה; ורב אדא קמיה דרבא משמיה דרב עוירא אמר: מייתי חמירא ארכסא דשערי ואפיא לה בגוויה, אישתנאי למעליותא כשרה, לגריעותא פסולה, וסימניך: שינוי שקר, שינוי אמת! מאי אין לה בדיקה נמי דקאמר? אטעימה" (מנחות, מב ע"ב).

פירוש: ושואלים: ותכלת אין לה בדיקה? אין דרך לבדוק אותה? והא [והרי] רב יצחק בריה [בנו] של רב יהודה בדיק ליה [בדק אותו] באופן הבא, מייתי מגביא גילא ומיא דשבלילתא [היה מביא צריף ומי תילתן] ומימי רגלים בן ארבעים יום, ותרי לה בגווייהו מאורתא ועד לצפרא [ושורה אותה, את הצמר הצבוע בתכלת, בתוכם, בתוך הסממנים הללו, מהערב ועד הבוקר], איפרד חזותיה [אם התקלקלה מראיתו ודהה] פסולה, שאינה תכלת אמיתית מחלזון, לא איפרד חזותיה [לא התקלקלה מראיתו] כשרה. ורב אדא קמיה [לפני] רבא משמיה [משמו] של רב עוירא אמר: מייתי חמירא ארכסא דשערי ואפיא לה בגוויה [מביא שאור קשה של שעורים ואופה אותה, את התכלת הזו, בתוך השאור], אישתנאי למעליותא [אם נשתנתה לטובה] כלומר, שנעשה צבעה חזק יותר הרי זו כשרה, מפני שהיא תכלת אמיתית, אם נשתנה הצבע לגריעותא [לגריעות], שדהה הרי היא פסולה, וסימניך לזכור את הדבר: שינוי שקר, שינוי אמת כלומר, שינוי לרעה מגלה את השקר, ושינוי לטובה מגלה שתכלת אמיתית היא. על כל פנים מכאן עולה שיש בדיקה לתכלת, שלא כדברי הברייתא! ומסבירים: אין הכוונה לבדיקה שמטרתה להבחין בין תכלת לדבר אחר, אלא מאי [מה פירוש] אין לה בדיקה נמי דקאמר [גם כן שהוא אומר] לענין טעימה, שלא ניתן לבדוק אם צמר זה נצבע לשם ציצית או לשם נסיון, שהוא פסול (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

שם מדעי: (Hexaplex trunculus (Murex trunculus שם נרדף במקורות: חילזון, תכלת

נושא מרכזי: כיצד ניתן להבחין בעזרת ה"שבלילא" בין תכלת לקלא אילן?

לזהות "שבלילתא" ראו במאמר "מייתו ביזרא דכרפסא וביזרא דכיתנא וביזרא דשבלילתא" (עבודה זרה, לח ע"ב). לקריאה הקש/י כאן.

לנושאים נוספים העוסקים בארגמון קהה קוצים (תכלת) - הקש/י כאן.

לפני שנפנה לשאלה כיצד הבדיקה בעזרת מי "שבלילא" מבחינה בין קלא אילן (אינדיגו ממקור צמחי) ובין תכלת (אינדיגו מהחילזון ארגמון קהה קוצים) נסקור את ההבדלים בין שני צבעים אלו מבחינת הזיקה לסיבי הצמר. למרות שבשפה היומיומית שני הצבעים נקראים "אינדיגו", מבחינה כימית מדובר בתרכובות שונות. קיים הבדל מולקולרי כאשר אינדיגו צמחי מכיל כמעט אך ורק את המולקולה אינדיקוטין (Indigotin) ואילו אינדיגו מחילזון (כמו ב"תכלת"(1) או "ארגמן") מכיל תערובת של אינדיקוטין ודי-ברומו-אינדיקוטין כלומר מולקולת אינדיגו שאליה קשורים שני אטומי ברום. כתוצאה מהבדל מולקולרי זה הזיקה של שני הצבעים לצמר שונה.

מחקרים מראים כי למולקולות המכילות ברום (הנמצאות בחילזון) יש זיקה גבוהה יותר (Substantivity) לסיב הצמר מאשר לאינדיגו הצמחי הפשוט. הסיבות לקשר החזק הן:

א. קשרים בין-מולקולריים. אטומי הברום גדולים ובעלי ענן אלקטרונים במבנה המאפשר לו להיות חומר מחמצן חזק, המגיב באופן חזק עם מתכות ומתרכובות אורגניות. נוכחות אטומי הברום מאפשרת יצירת כוחות ואן-דר-ואלס ואינטראקציות אלקטרוסטטיות חזקות יותר עם שרשראות חומצות האמינו שבחלבון הצמר.

ב. במצב המחוזר (השלב שבו הצבע נספג בסיב), המולקולה הברומית "נצמדת" טוב יותר לסיב, מה שמאפשר לצבע להיקשר בצורה הדוקה יותר לפני שהוא מתחמצן ומתקשה בתוך הנקבוביות. כתוצאה מכך הצבע עמיד Fastness) יותר לשטיפה ומדהייה באור. בשל הזיקה הגבוהה, הצבע פחות נוטה "לנשור" מהסיב במהלך כביסה או חיכוך. אמנם שני סוגי האינדיגו עמידים מאוד אך הדי-ברומו-אינדיקוטין נחשב לאחד הצבעים היציבים ביותר בעולם העתיק, מה שמסביר מדוע בדים שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות שמרו על גוון הארגמן והתכלת שלהם במשך אלפי שנים.

עקרון הבדיקה של רב יצחק הוא שימוש בתרכובות המהוות "ערכת צביעה" הפוכה. התרכובות שפעלו על הצבע ואיפשרו את חדירתו לסיבים על ידי הפיכתו למסיס משמשות בבדיקה להוצאתו. רשימת החומרים בבדיקה כללה: 1. מי רגלים שסיפקו בעזרת האמוניה סביבה בסיסיות. 2. זרעי שבלילתא כלומר גרגרנית החילבה עשירים במספר קבוצות של חומרים הממלאים תפקיד בתגובה הכימית:

ספונינים (Saponins): חומרים המפחיתים את מתח הפנים של המים (פועלים כסבון טבעי) ומאפשרים למים לחדור טוב יותר לתוך סיבי הצמר.

ריריות (Mucilage): גורמות לריכוך הסיב. גרגרנית החילבה עשירה בגלקטומנאן (Galactomannan) רב-סוכר המשמש לעיתים כמעבה בתעשיית הטקסטיל המודרנית.

סוכרים ואנזימים: בתהליך של השרייה וחימום, חומרים אלו יכולים ליצור סביבה כימית המעודדת תהליכי חיזור. 3. גילא (גיר/אלום) שימש כחומר מעורר לתגובה. השילוב של שלושת החומרים מנסה "לשחזר" את תנאי היורה.

בבדיקת הקלא אילן (הזיוף): האינדיגו הצמחי נקשר לסיב הצמר בקשרים חלשים יחסית. מי השבלילתא, בשילוב עם שאר מרכיבי הבדיקה (גיר ושתן בן 40 יום המספקים סביבה בסיסית ואמוניה), יוצרים תמיסה מחזרת. תמיסה זו הופכת את האינדיגו הכחול והבלתי-מסיס ל"לוקו-אינדיגו" – מצב מסיס וחסר צבע (או צהבהב). כתוצאה מכך, הצבע פשוט "נושר" מהסיב או דוהה משמעותית ובלשון הגמרא "איפרד חזותיה". בתכלת האמיתית האינדיגו מכיל, בנוסף לאינדיקוטין, גם די-ברומו-אינדיקוטין. נוכחות אטומי הברום יוצרת קשר חזק והדוק בהרבה לסיב הצמר (קשרי ואן-דר-ואלס משמעותיים יותר). הזיקה (Affinity) הגבוהה של הצבע הברומי לצמר "מגינה" עליו מפני החומרים הפעילים שבגרגרנית. היכולת של המולקולה הברומית (מהחילזון) לעמוד בפני המסה זו נובעת מהמשקל המולקולרי הגבוה שלה ומכך שהיא יוצרת "סריג" צפוף ועמיד יותר בתוך מבנה חלבון הצמר. מי הגרגרנית אינם חזקים מספיק כדי לנתק את המולקולות הכבדות והקשורות הללו מהסיב. התוצאה היא שהצבע נשאר יציב ובלתי משתנה ובלשון הגמרא "לא איפרד חזותיה". הצבע עמד ב"מתקפה" הכימית, מה שמעיד על תכלת אמיתית ועמידה.

גיזת צמר צבועה בתכלת שהופקה מהארגמון קהה קוצים

הרחבה

תאור נסיונות לשיחזור בדיקת התכלת

אחד מהסממנים המשמשים לבדיקת האוטנטיות של צבע התכלת הוא מי השבלילתא. מפרש רש"י במקום: "מיא דשבלילתא – מים היוצאין מן התלתן שקורין פנגרי"א". ד"ר מ. קטן מתרגם ב"אוצר לעזי רש"י" שהכוונה לגרגרנית החילבה או בשמה האחר גרגרנית יוונית. זיהוי התלתן מקובל פה אחד על כל המפרשים והחוקרים. שם הסוג Trigonella הוא סיומת לטינית של המילה היוונית trigonon כלומר בעל שלוש זוויות. שם זה קשור כנראה לצורה המשולשת של הפרחים(2). משמעות השם הלטיני של המין Foenum graecum שהיא "שחת יוונית" נובעת כנראה מריח השחת החזק של הצמח היבש ומוצאו הים תיכוני. השם הלטיני נשמר בשפות אירופאיות שונות כמו באנגלית Fenugreek. במטבח הפרסי משמשים עלי הצמח כירק מאכל. שם מוכר הצמח בשם "שנבלילה" (شنبلیله) או לפעמים "שמבלילה". גרגרנית החילבה שימשה בעודה ירוקה כמספוא ותרמיליה הירוקים נאכלו על ידי האדם. לאחר ההבשלה השתמשו בזרעיה להכנת מאכל חריף.

הרמב"ם (הלכות ציצית פ"ב הלכה ה') מפרש באופן שונה: "כיצד בודקין אותה עד שיודע אם נצבעה כהלכתה אם לאו? לוקחין תבן וריר של שבלול ומי רגלים שנתחמצו ארבעים יום ושורין התכלת בכולן מעת לעת אם עמדה בעינה ולא כהתה כשרה וכו'". מאמץ רב לשחזר את הבדיקה המתוארת בגמרא על פי שיטת רש"י והרמב"ם נעשה על הרב שלמה משה שיינמן ולהלן אביא את סכום הניסויים שביצע בלשונו עם מעט ארגון מחדש של הפסקאות (המאמר במלואו "פתרון בעיות יסוד בתכלת").

ט"ו. בדיקות התכלת שאני עשיתי

מחדשי התכלת החדשה טענו, שכיון שבאופן כימי התכלת החדשה מאד דומה לאינדיגו צמחי, וכיון שאנו יודעים שהזיוף של תכלת, קלא אילן, הוי אומר אינדיגו (המופק מצמח), היה דומה מאוד לתכלת עד שאמר הקב"ה "אני הוא שהבחנתי במצרים בין טפה של בכור לשאינה של בכור אני הוא עתיד להבחין וליפרע מן התולה קלא אילן בבגדו ואומר תכלת היא" (רש"י במדבר ט"ו,מא), וכיון שאנו יודעים שצבע המופק מחלזון הטרונקולוס היה קיים בימי הש"ס, לכן יש להסיק שהצבע המופק מחלזון הטרונקולוס כשר לתכלת, שהרי מטרת בדיקות התכלת היתה רק להוכיח שהצמר שנראה לעין, כתכלת, לא נצבע בקלא אילן. ולא חששו חכמי הש"ס שיש חלזון שמפיק צבע הדומה לעין כתכלת שאינו תכלת. הרב יהונתן אדלר סובר, אדרבה: אם התכלת של חלזון הטרונקולוס כל כך דומה באופן כימי לאינדיגו - יתכן ששניהם כלולים במושג קלא אילן.

לכן אף על פי שרבו הדעות, בדיוק איך לעשות בדיקות התכלת, חשבתי שיש תועלת לנסות לשחזרן. א] שמא בכל זאת אצליח לשחזרן ב] לכל הפחות אם ניתן יהיה להראות שתכלת מחילזון הטרונקולוס יותר עמידה בבדיקות מאינדיגו או איסטיס, יש כאן הוכחה נגד שיטת הרב אדלר, שהמושג קלא אילן לא כולל בתוכו תכלת מטרונקולוס. ג] אם צודק הרב אדלר הייתי מצפה שגם האינדיגו והאיסטיס וגם התכלת מטרונקולוס היו נכשלים ב-2 הבדיקות. (אף על פי שתמיד יהיה ניתן לערער על כך שאולי לא עשיתי את הבדיקה ע"פ כוונת הש"ס).

בנדיבות לבה של הגברת יהודית ספראי, קבלתי דגמים של אינדיגו ואיסטיס טבעיים. היא יצרה את ה "קלא אילן" שלה בשיטות שהיו בהישג יד של העולם העתיק.

בתחילה התחלתי לבדוק לפי שיטת רש"י. גליתי שלפי הפשט הפשוט של רש"י, הבדיקה הראשונה של התכלת כלל לא הצליחה להשפיע על הדגם של צמר הצבוע באיסטיס שהשרתי בחומרי הבדיקה למשך 12 שעות מהערב עד הבוקר. הדגם היה מכוסה (לאחר הבדיקה) רק בלכלוך חיצוני, שירד מיד לאחר שטיפה קלה במים. וגם ללא שטיפת הדגם כלל, נדמה לי כשפעם בדקתי, שמראה הדגם השתפר לאחר שנבדק בבדיקה השניה (אפיה בבצק שעורים קשה ומעופש). הוי אומר, בדקתי במי רגלים של מבוגר בין ארבעים יום וגם (בפעם אחרת) במי רגלים של ילד בין ארבעים יום, (מזמן יציאתם מהגוף), תה חילבה וגם מים המעורבים באבקת חילבה ואלום.

בניסוי אחד, הבדיקה הצליחה להשפיע קצת לרעה על הצבע של האיסטיס וגם על הדגם של תכלת מחלזון הטרונקולוס. זה היה (ב-2 פעמים נפרדות) עם מי רגלים מתינוק בגיל 40 יום אחרי לידה יחד עם יתר חומרי הבדיקה שהזכרתי לעיל. אלא שגם האיסטיס וגם התכלת השתפרו בבדיקה שניה.

לפני שהתייאשתי מלפענח את הבדיקות לפי שיטת רש"י, ניסיתי לבדוק האם ע"י שינוי סוג האלום שאני משתמש בו, ל-Cubic Alum – אולי יהיו תוצאות ניכרות יותר בבדיקה. אך בבדיקה שעשיתי, השינוי בסוג של האלום לא השפיע, ואף כשבדקתי בתמיסה זו דגם תכלת ראדז'ין- גם הוא עבר את הבדיקה בהצלחה. כמובן, אולי טעיתי בשלב כלשהו, וכן יש דרך לבדוק לפי שיטת רש"י, אך זה מעבר לכוחותי.

לאחר מכן ניסיתי לבדוק לפי שיטת הרמב"ם, אך הסתפקתי אם הריר של השבלול בבדיקתו הוא כפשוטו או שהכוונה לתה חילבה, שאחרי הרתחה חזקה במים התה נראה קצת כמו ריר. כמו כן הסתפקתי האם להשתמש במי רגלים בני 40 יום של מבוגר או של ילד קטן. ועוד הסתפקתי אם התבן בבדיקה הוא כפשוטו (ואם הוא כפשוטו- איזה חלק צריך לקחת מן החיטה), או שמדובר על הקלח של צמח החילבה, שבעבר קראו לזה "תבן יווני"- Greek Hay. קודם כל בדקתי עם תה של חילבה וגם עם אבקת חילבה מעורבת במים, מי רגלים של מבוגר בין 40 יום וסובין חטה. [נדמה לי שהוספתי צמח בר שנראה דומה לחיטה]. בבדיקה הזאת שמתי את החומרים ביחד מההתחלה אך חיכיתי עד שמי הרגלים יגיעו ל - 40 יום לפני שביצעתי הבדיקה.

בבדיקה בדקתי 5 דגמים.1] דגם חדש אחד של תכלת מטרונקולוס, שקניתי שהיה כחול כהה עם נטיה קלה לסגול. 2] דגם ישן של התכלת מטרונקולוס שכבר התכבס כמה פעמים ומראש היה כחול בינוני (הוי אומר, כחול בהיר). 3] בנוסף בדקתי דגם תכלת די בהיר שקבלתי מהגויJohn Edmonds . הדגם נצבע עם דם מחלזון הטרונקולוס אך לא בשיטה המודרנית. אלא על ידי הרקבת גוף של חלזון הנקרא Cockles [כי לא היה לו גוף הטרונקולוס] שהפך את הדם הישן של חלזון משחור או כמעט שחור, למצב שהוא ירוק וטוב לצביעה. 4] בדקתי דגם אחד של תכלת ראדזין 5] ודגם אחד של איסטיס.

אחרי שהשרתי את כל הדגמים למשך 24 שעות גליתי שכל הצבע ירד כמעט לגמרי מהדגם של ראדזין, אך לאחר שטיפה במים וחשיפה לאויר- הרבה מהצבע חזר לאט לאט . התכלת של הגוי John Edmonds - האיסטיס, והתכלת הישנה [מספר 2 של הדגמים], קבלו מראה כחול ירוק במידה מסוימת, שלא ירד בשטיפה קלה במים. [הדגם של Edmonds היה הגרוע מכולם]. דגם מספר 1 נשאר כחול אבל נראה לי שהוא נחלש בחוזק כחלותו. אח"כ ניסיתי כמה פירושים אפשריים לבדיקה השניה אליבא דרמב"ם: 1) אפיה בבצק שעורים נוזלי מעופש (בניגוד לרש"י שהבצק קשה או שיש איזה שאור חריף בבצק) 2) אפיה בבצק שעורים מעורב בציר דגים 3) אפיה בבצק שנילוש במי מלח (שני שליש מלח ושליש מים). האיסטיס והתכלת מעמותת פתיל תכלת השתפרו. תכלת ראדזין נכשלה שוב ואיבדה את צבעה.

לאחר מכן עשיתי פעם נוספת את הבדיקה הראשונה על חמשת סוגי הדגמים שהזכרתי למעלה אך הפעם השתמשתי במי רגלים של ילד בן חמש. הפעם הזו הדגמים של תכלת מעמותת פתיל תכלת הצליחו בבדיקה הראשונה והאיסטיס נכשל וכמובן תכלת ראדז'ין נכשלה אך הצבע ירד פחות מהירידה בעקבות הבדיקה עם מי הרגלים של מבוגר (וגם מצד שני חזר פחות צבע אחרי חשיפה לאויר). גם תכלת אדמונדס נכשל.

בבדיקה אחרת שעשיתי לקחתי ריר מבעל חי הנקרא שבלול אפריקני, קש ממטאטא קש (בתור תבן) ומי רגלים של מבוגר בן 40 יום. עמותת פתיל תכלת, תכלת ראדז'ין ואיסטיס עמדו בבדיקה לאחר שהשרתי אותם בחומר ל- 24 שעות. למחרת הוספתי נבט חטה לחומרי הבדיקה והשרתי דגמים חדשים. הפעם הבדיקה הכשילה את תכלת ראדז'ין אבל לא השפיע על התכלת מעמותת פתיל תכלת ולא על האיסטיס (אחרי שטיפה קלה במים קרים). לאחר הבדיקה הנ"ל, שמעתי שהרב יוסף רוטשטיין הצליח ליצור תכלת על ידי תערובת של 91% דם מארגמון חד קוצים ורק 9% מדם חלזון הטרונקולוס. בדקתי את התכלת שלו עם מי רגלים בני 40 יום של מבוגר, ובבדיקה נפרדת של ילד, תה חילבה, ומים מעורב באבקת חילבה ונבט חטה. ונדמה לי שגם התכלת שלו נחלשה קצת. בשלב זה אני רוצה לעשות בדיקות נוספות לפני שאסיק מסקנות ברורות.

יש לציין שבבדיקה אחרת שעשיתי עם מי רגלים של ילד שיצאו מן הגוף לפני 40 יום, תה חילבה ונבט חטה, לכאורה גם התכלת של עמותת פתיל תכלת ניזוקה קצת, שהוחלשה עוצמת המראה הכחול או בדגם מסוים, התערב קצת מאד מראה ירוק עם מראה הכחול. ויתכן שהסיבה לשינוי הינה מחמת המצב השונה של המי רגלים בבדיקות השונות (כגון שינוי במצב האור, או מזג האוויר), כמו שהבאתי למעלה ממסכת נדה ס"ג. ויתכן שהסיבה היא שבבדיקה השניה הזאת לא הוספתי תבן או קש בר לתוך חומרי הבדיקה אלא סמכתי על נבט החיטה בלבד.

עוד נקודה חשובה שכרגע אין לי תשובה עליה היא: האם הבדיקה שאני קורא לה בדיקת הרמב"ם מסוגלת להחליש כל דגם של אינדיגו ואיסטיס שנצבעו באופן טבעי, או שמא דגם שנצבע כמה פעמים באינדיגו והוא כחול כהה יכול גם הוא לעמוד בבדיקה. אני מקווה שדברי יגרמו לאחרים לבדוק באופן יסודי.

ב- ו' ניסן תשס"ד ערכתי 3 בדיקות עם אינדיגו כחול כהה (אבל לא מאד כהה). דגם אחד שמתי במי רגלים של מבוגר בין 40 יום, שבתוכו היה קש ממטאטא שרוי במי רגלים, 40 יום. הוספתי לזה תבן בר ביום הבדיקה, תה חילבה, וחילבה טחון (לא טחון דק, ואינני יודע אם כולו היה מגרעין החילבה או חלק מחלקים אחרים מהצמח). [גם החילבה הוספתי ביום הבדיקה]. בדגם אחר שמתי בתוך מי רגלים בני 40 יום ממבוגר: סובין חטה, ותבן בר ששמתי רק ביום הבדיקה, תה חילבה וחילבה טחון (לא טחון דק, ואינני יודע אם כולו היה מגרעין החילבה או חלק מחלקים אחרים מהצמח). [גם את החילבה הוספתי ביום הבדיקה]. דגם שלישי שמתי בתוך מי רגלים בני 40 יום ממבוגר יחד עם תה חילבה וחילבה טחון (לא טחון דק, ואינני יודע אם כולו היה מגרעין החילבה או חלק מחלקים אחרים מהצמח). [את החילבה הוספתי ביום הבדיקה]. בבדיקה זו לא הוספתי עוד חומרים. בכל 3 בדיקות שעשיתי ב- ו' ניסן השריתי הדגמים בחומרי הבדיקה למשך 24 שעות.

התוצאות בכל שלש הבדיקות האינדיגו והפתיל מעמותת פתיל תכלת נעשו פחות כחולות טהורות ונכשלו בבדיקה הראשונה.

הסבר על החומרים בבדיקת התכלת (לפי ידיעותי העכשוויות): מי רגלים שיצא לפני כמה שבועות מן הגוף, היו בשימוש רב בעולם העתיק כצרבן- חומר שעוזר לחבר חומרי צבע לבדים. גם אלום היה בשימוש רב כצרבן. בין החומרים המרכיבים את התא מחילבה\ פניגריק הוא חומר צביעה לצביעת חוטים לצהוב.

בינתיים נראה לי לענ"ד שכדי לעבור את הבדיקה הראשונה של התכלת ללא פקפוק צריך לצבוע כל חוט עם הרבה יותר חלזונות ואם מותר כשיטת הרב יצחק שלמה זילברמן [שמעתי שכך שיטתו מהרב קוסמן] לצבוע החוט פעמים [וכן משמע מדברי החפץ חיים בליקוטי הלכות, בזבח תודה בתחילת פרק רביעי במנחות "ואף דאם צבע וחזר וצבע לשמה לא פסל אף האחרון"],יתכן שאם אין ברירה נצטרך לצבוע חוטי הציצית פעמים או יותר.


גרגרנית ערבית צילם: יעקב גרזון		גרגרנית החילבה - תרמילים צילם: yak

(1) אמנם גם בתכלת החילזון רוב הצבען הוא אינדיגו אך אחוז מסוים של המולקולות הוא די-ברומו-אינדיקוטין.

(2) אמנם גם העלה של הגרגרנית תלתני כמו עלי התלתן אלא שאז שם הגרגרנית היה צריך להיות Trifolium כשם הסוג תלתן. folium הוא עלה בלטינית.

לעיון נוסף:

גרגרנית החילבה באתר צמח השדה.
ב"פורטל הדף היומי" - "מי שהיו לו חבילי תלתן של טבל".

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

לראש העמוד שליחה לחבר הדפסה הוספה למועדפים