טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

האלון והרמון והאגוז שחקקום תינוקות למוד בהן עפר – בלוטי האלון 

"אמר רבי חייא בר אבא, בעי רבי יוחנן: קטן יש לו מחשבה או אין לו מחשבה? א"ל רבי אמי: ותיבעי ליה מעשה, מאי שנא מעשה דלא קא מבעיא ליה? דתנן: יש להן מעשה, מחשבה נמי לא תיבעי ליה, דתנן: אין להן מחשבה! דתנן: האלון והרמון והאגוז שחקקום תינוקות למוד בהן עפר, או שהתקינום לכף מאזנים - טמאין, מפני שיש להן מעשה ואין להן מחשבה" (חולין, יב ע"ב).

פירוש: אמר ר' חייא בר אבא, בעי [שאל] רבי יוחנן: בעניינים בהם יש צורך במחשבה וכוונה, האם קטן יש לו מחשבה, שכוונתו מועילה, או אין לו מחשבה? אמר ליה [לו] רבי אמי לר' חייא בר אבא: ותיבעי ליה [ותישאל לו] לר' יוחנן השאלה ביחס למעשה, כאשר יש מעשה המוכיח את הכוונה, האם המעשה של הקטן נחשב! מאי שנא [במה שונה] מעשה דלא קא מבעיא ליה [שלא נשאלה לו] דתנן [שהרי שנינו במשנה] במפורש: יש להן מעשה לקטנים, אולם אם כן במחשבה נמי לא תיבעי ליה [גם כן לא תישאל לו], דתנן [שהרי שנינו באותה משנה]: אין להן מחשבה! דתנן [ששנינו במשנה]: פרי האלון, וכן הרמון או האגוז שחקקום תינוקות (ילדים), שעשו בהם בית קיבול כדי למוד (למדוד) בהן עפר, או שהתקינום לעשות אותם כף מאזנים הרי הם טמאין כלומר, ראויים לקבלת טומאה, כדין כלים גמורים. למרות שאם מצאו קליפת אגוז, שאינה מקבלת טומאה, וחשבו להשתמש בה למדידה אינה מקבלת טומאה, כמו שהוא באדם בוגר. וטעם הדבר מפני שיש להן לקטנים מעשה, שאם עשו מעשה המוכיח כוונה הריהו בר תוקף, ואין להן מחשבה, שבמקום בו יש צורך במחשבה אין מחשבתם מועילה! (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: אלון    שם באנגלית:  Oak    שם מדעי:   Quercus

שם נרדף במקורות:  בלוטא, בלווטא, אלון (הספלול)   שמות בשפות אחרות: ערבית - בלוט


נושא מרכזי לעיון: מהו האלון וכיצד ניתן להפוך אותו ואת האגוז והרימון לכלי קיבול?


האלון מתפרש על ידי רש"י לגלאנ"ץ ובחלק מהמקומות לגלנט. ד"ר משה קטן מתרגם ב"אוצר לעזי רש"י" את שם זה לבלוט. הבלוטים או אגוזי האלון הם פריו של עץ האלון. הבלוט מכיל בדרך כלל זרע בודד (לעיתים רחוקות שני זרעים) העטוף בקליפה נוקשה עטוית קשקשים, בצורת כוס קטנה או גביע הנקראת ספלול. מקור שמו של הבלוט הוא מהשורש העברי ב.ל.ט. אולי מפני שזרעו של הבלוט בולט החוצה מהספלול שלו.
 
הבלוטים בדומה לאגוזים בנויים מקליפה קשה ותוכם רך יחסית וניתן לסילוק. מפרש רש"י: "שחקקום - נקבו נקב קטן בצדיהן והוציאו האוכל מתוך הנקב". מטרת הכנת הכלי הזעיר היתה למשחק. "למוד בהם עפר - כדרך שהתינוקות עושין לשחוק". באופן דומה ניתן לפתוח פתח בראשו של רמון ולרוקן אותו מהגרגירים ובכך לקבל כלי קיבול. אמנם גם ספלולי הבלוטים, לאחר הוצאת גוף הבלוט, עשויים לשמש ככלי משחק עבור הילדים אך הלשון "חקקום" מצביעה על כך שהם גם נברו בתוך הבלוט והוציאו את תוכו הרך. 
 

 בלוט של אלון התבור

 

בלוט - חתך אורך		בלוט מרוקן

לעיון נוסף:

בפורטל הדף היומי:
"וכמין בלוטי היוונים"
"אלונים בוטמי"

באתר צמח השדה:
אלון התולע
אלון התבור 
אלון מצוי 

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.