הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ביאור הביטוי: "אמר רב... משמיה דרב..."
[ביאור מונחי הקישור בגמרא]
חולין יז ע"ב
"אמר רבא, ג' מדות בסכין: אוגרת - לא ישחוט, ואם שחט - שחיטתו פסולה; מסוכסכת - לא ישחוט בה לכתחלה, ואם שחט - שחיטתו כשרה; עולה ויורד בסכין - שוחט בה לכתחלה.
א"ל רב הונא בריה דרב נחמיה לרב אשי, אמרת לן משמיה דרבא: מסוכסכת - פסולה,
והא (אמר רבא:) +מסורת הש"ס: [תניא]+ מסוכסכת - כשרה!
לא קשיא: כאן שהוליך והביא, כאן שהוליך ולא הביא "
רב הונא בריה דרב נחמיה שאל את רב אשי שהרי הוא אמר משמו של רבא ש"מסוכסכת כשרה" ובניגוד לדברי רבא שהובאו קודם לכן. לכן כתוב "והא אמר רבא...". יש גירסא – כפי התיקון בדפוס – במקום "והא אמר רבא" כתוב "והא תניא" – כלומר שמדובר בברייתא.
מה ההבדל בין שתי הגירסאות? לפי התיקון של "והא תניא" הרי יש קושיה מברייתא על דברי רבא. ולפי הנוסח של "והא אמר רבא" הקושיה היא שיש סתירה בין המסורת של רב אשי בדברי רבא לבין המסורת של דברי רבא שהיתה בידי רב הונא בריה דרב נחמיה.
בגמרא מופיע הביטוי "אמרת לן משמיה דרבא" – רב אשי אמר משמו של רבא.
מסביר רש"י, מסכת חולין דף יז עמוד ב:
כל היכא דאמר משמיה דפלוני - לא שמעה ממנו אלא מאחרים שמע שקבלוה ממנו כי הא דרב אשי לא ראה את רבא מעולם כדאמר בעשרה יוחסין (קדושין דף עב:) יום שמת רבא נולד רב אשי.
רש"י מדגיש שרב אשי לא הכיר את רבא וממילא לא שמע ממנו דברי הלכה באופן ישיר ואישי. וכאשר רב אשי מצטט את דברי רבא הניסוח הוא "רב אשי... משמיה דרבא" – רב אשי שמע מאחרים ששמעו מרבא [למשל מרב פפא שהיה תלמידו של רבא, או מרב אחא בנו של רבא שלמד אצל רב אשי – מוזכר בהמשך הסוגיה].
ויש להעיר: היה "רב אשי" גם בתקופת אביי ורבא, ממילא דברי רש"י כאן לא הכרחיים. ותלוי בזיהויו המדוייק של רב הונא בריה דרב נחמיה.
עניין זה, שרב אשי אמר "משמיה" רבא מופיע גם בקטע הבא בסוגיה.
