הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "היה רבי מאיר אומר..."

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין כו ע"ב

"גמ'. אמר רב יהודה אמר רב: זו דברי רבי מאיר, אבל חכמים אמרו: יש קנס במקום מכר; דתניא: קטנה מבת יום אחד עד שתביא ב' שערות - יש לה מכר ואין לה קנס, משתביא ב' שערות עד שתיבגר - יש לה קנס ואין לה מכר, דברי רבי מאיר, שהיה רבי מאיר אומר: כל מקום שיש מכר אין קנס, וכל מקום שיש קנס אין מכר; וחכ"א: קטנה מבת ג' שנים ויום אחד עד שתיבגר - יש לה קנס. קנס אין, מכר לא? אימא: אף קנס במקום מכר."

 

1.
מדוע הברייתא אומרת את הביטוי "שהיה רבי מאיר אומר..." הרי הוא אמר את דבריו במפורש?

2.
יש אומרים, שהכוונה היא, שהברייתא אומרת [עורך הברייתא] שבאמת רבי מאיר לא אמר במפורש את הרישא של הברייתא, אלא הברייתא עצמה אומרת שהוא אמר זאת מפני "שהיה רבי אומר אומר" ["מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד מו].

3.
ויש להעיר: כאשר בברייתא לא מופיעים דברי חכמים אלא רק דברי רבי מאיר בנוסח "היה רבי מאיר אומר..." מסבירים הפרשנים, שבא ללמד שחכמים חולקים עליו. לפי האמור בסעיף 2 ניתן לומר, שבא ללמד שדינו של רבי מאיר לא נאמר במפורש, אלא נלמד מאיזה כלל שהוא אמר.

3.1
ואולי יש הבדל בין "היה רבי מאיר אומר" ל"שהיה רבי מאיר אומר" – כבסוגייתנו.

4.
רמב"ם הלכות נערה בתולה פרק א הלכה ח:

* אין האונס או המפתה חייב בקנס עד שיבוא עליה כדרכה ובעדים ואינו צריך התראה, ומאימתי יהיה לבת קנס מאחר שלש שנים גמורות עד שתבגור, נבעלה בתוך שלש שנים אין ביאתה ביאה, בא עליה משבגרה אין לה קנס שנ' +דברים כ"ב כ"ח+ נערה בתולה לא הבוגרת. +/השגת הראב"ד/ אין האונס או המפתה חייב בקנס עד שיבוא עליה כדרכה. א"א טעות היא זו ומפורש בגמרא דאפילו שלא כדרכה משלם קנס.+

משמע מהרמב"ם שפסק בסוגייתנו כדברי חכמים.

5.
כסף משנה הלכות נערה בתולה פרק א הלכה ח:

מאימתי יהיה לבת קנס וכו' עד אין לה קנס. בפרק אלו נערות (דף מ':) וכחכמים וכן פסקו הרי"ף והרא"ש והביאו ראיות לדבריהם ולאפוקי מר"ח והראב"ד שפסקו כר"מ ומפ' טעמייהו דחכמים בגמרא משום דאמר קרא אפילו קטנה במשמע כלומר דכתיב נער בלא ה"א:

ה"כסף משנה" מביא פוסקים [ר"ח והראב"ד] שפסקו בנושא שבסוגייתנו דווקא כרבי מאיר [תלוי בסוגיא במסכת כתובות דף מ].

6.
ואולי ניתן לתלות את מחלוקת הרמב"ם והראב"ד גם בסוגייתנו.
הרמב"ם פוסק בפשטות כחכמים בברייתא, כפי שרב יהודה אמר שמואל אמר בפירוש "זו דברי רבי מאיר אבל חכמים אומרים...", ולפי הכלל בשל"ה - כללי התלמוד (יג) כלל לשונות סוגיות :

שי. זו דברי פלוני, כשהגמרא אומרת זו דברי פלוני על הסתם פליג עליה ולא סבר כוותיה. וכן כתבו התוספות (ד"ה ומאי) בפרק חזקת הבתים (בבא בתרא) דף ל"ה (א), וזה לשונם: זו דברי סומכוס, משמע זו ולא סבירא ליה, אף על גב דמוכח בפרק בית כור (שם קה א) דאיכא זו וסבירא ליה, מיהו סתם זו לא סבירא ליה. וכן כתב הר"ן פרק אלו נערות (כתובות מ ב ד"ה זו דברי רבי מאיר) דזו לא סבירא ליה, כל היכא דלא מפרש בהדיא זו וסבירא ליה.

כלומר, הגמרא אומרת "זו דברי רבי מאיר" כדי ללמדנו שאין הלכה כמותו.

6.1
ולכאורה, מדוע שנחשוב שהלכה כרבי מאיר אם חכמים חולקים עליו, והרי במחלוקת רבי מאיר וחכמים הכלל הוא שהלכה כחכמים?

6.2
אלא, מכיון שמשנתנו היא "סתומה" והכלל הוא שהלכה כסתם משנה, לכן הגמרא מנסחת "זו דברי רבי מאיר" ומשתמשת בנוסחה שמעידה שפוסקת שלא כרבי מאיר אלא כחכמים.

6.3
ואולי הביטוי המיוחד "שהיה רבי מאיר אומר" – בא ללמד שהלכה לא כמותו.

6.4
ואילו הראב"ד פוסק כרבי מאיר כנראה מפני שהמשנה בסוגייתנו היא כדברי רבי מאיר, והכלל הוא "הלכה כסתם משנה", והוא כנראה חולק על הכלל שהבאנו לביטוי "זו דברי רבי מאיר..."

7.
ויש לעיין - לפי הדיון לעיל – מי אומר את הביטוי "שהיה רבי מאיר אומר...". האם הברייתא או עורך הגמרא.
לגבי הביטוי "זו דברי..." נאמר במפורש שאמר זאת רב יהודה בשם רב. [כלומר: יש כללי הכרעה שנקבעו עלי יד ניסוחו של "עורך הגמרא", ויש כללים שבאים לידי ביטוי בניסוחם של האמוראים עצמם.]

8.
כל דיוננו הוא לפי המשתמע בסוגייתנו, אבל מכיון שכאן אין זה עיקר הדיון בנושאים הנ"ל אין ספק שההלכה מושפעת גם מסוגיות אחרות.

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)