הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "דלמא"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין לג ע"א

"מתקיף לה רב שימי בר אשי: ממאי? דלמא עד כאן לא פליגי רבנן עליה דרבי מאיר אלא באכילת מעשר, אבל בנגיעה דמעשר ואכילה דחולין לא פליגי!."

1.
רב שימי בר אשי "מתקיף" את דברי רב נחמן שאמר שמשנתנו עוסקת בחולין שלקחן בכסף מעשר שני וכשיטת חכמים.
והוא [רב שימי] אומר "דלמא" – אולי חכמים מדברים על חומרא של אכילה ולא של נגיעה.

הביטוי של רב שימי הוא "דלמא", כלומר, "רק" אין הוכחה לדברי רב נחמן אבל "אולי" כן.

2.
אומר על כך תוספות מסכת חולין דף לג עמוד ב :

ודלמא עד כאן לא פליגי אלא באכילה - אע"ג דנקט לשון דלמא נראה שכן הוא האמת וברייתא מוכחת כן דאסורין במעשר משמע באכילה ובפרק חומר בקדש (חגיגה דף יח:) לא גריס ודלמא בשום ספר.

תוס' אומר, שלמרות שהלשון הוא "דלמא" בכל זאת ברור שכך ההסבר בדברי חכמים גם למסקנה, ולא רק "אולי". זאת אומרת שדחיית רב נחמן היא חד משמעית.

3.
נשאלת השאלה, אם כן מה מוסיף הביטוי "דלמא"? [אלא אם לא גורסים את המילה "דלמא" – כדברי תוס'].

4.
וראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד קסג, שבאמת אין הוכחה ברורה שחכמים מדברים דווקא באכילה ולכן נדרשת המילה "דלמא"= אולי, כלומר, אין הוכחה ודאית לדברי רב נחמן.

5.
ולענ"ד נראה דווקא כדברי תוס', מהסיבה הפשוטה: קושיית רב שימי נפתחה בביטוי "מתקיף". ביטוי זה מלמד על קושיה ודאית [מצד האמורא המתקיף], ולכן לא מסתבר שהאמורא המתקיף יסתפק בדבר ויאמר "אולי..."