הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

כללי פסיקה: "אמר רבי יוחנן הלכה כ..."; "יחידאה"

[אמוראים ; כללי פסיקה]

חולין מג - ע"א

"אמר חייא בר רבא: ח' טרפות יש בנקובה, אם תאמר: ט', מרה ר' יוסי ברבי יהודה קתני לה,
דתניא: ניקבה הקיבה, ניקבו הדקים - טרפה; רבי יוסי בר' יהודה אומר: אף ניקבה המרה.
(הלכות חבר כזית מרה וקורקבן, סימן) אמר רבי יצחק בר' יוסף אמר רבי יוחנן: הלכה כר' יוסי בר' יהודה. ואמר רבי יצחק בר' יוסף אמר רבי יוחנן: מאי אהדרו ליה חבריה לר' יוסי בר' יהודה? +איוב ט"ז+ ישפוך לארץ מררתי ועדיין איוב קיים! אמר להם: אין מזכירין מעשה נסים; דאי לא תימא הכי, +איוב ט"ז+ יפלח כליותי ולא יחמול מי קא חיי? אלא ניסא שאני, דכתיב: +איוב ב'+ רק את נפשו שמור, הכא נמי ניסא שאני."

מבנה הסוגיה:

1.
חייא בר רבא [ויש תיקון גירסה: "חייא בר רב"] אומר שיש 8 טרפות בעניין "נקובה" [ל"אב" של "נקובה" יש 8 "תולדות"].

2.
ומה שהמשנה מנתה גם את ה"מרה" [ואז יש 9 טריפות] – מתאים רק לשיטת רבי יוסי ברבי יהודה, מפני שבברייתא משמע שחכמים חולקים עליו.

2.1
זאת אומרת, שמשנתנו סוברת כרבי יוסי ברבי יהודה בברייתא. ולפי חייא בר רבא משמע שהוא פוסק כחכמים בברייתא ולא כמשנתנו שסוברת כרבי יוסי ברבי יהודה.

3.
רבי יצחק בשם רבי יוחנן פוסק כרבי יוסי ברבי יהודה [זאת אומרת שהוא פוסק גם כמשנתנו ולא כחכמים בברייתא]. וממילא יוצא שרבי יצחק בשם רבי יוחנן חולק על חייא בר רבא.

4.
רש"י מסכת חולין דף מג עמוד א

ואם תאמר ט' - יש דהא איכא נמי מרה ההיא "יחידאה" היא ולית הלכתא כוותיה ודרב עוירא לית ליה לחייא.

רש"י מסביר מדוע חייא בר אבא מונה רק 8 טריפות בנקובה. הוא לא מקבל את דעת רבי יוסי ברבי יהודה מפני שהוא דעה יחידאה [מול חכמים בברייתא].

5.
בסופן של דבר נשאר קצת קשה מדוע משנתנו - שהיא "סתם משנה" - סוברת כדעה יחידאה ומדוע רבי יוחנן פסק כמשנתנו – וכדעה היחידה בברייתא – רבי יוסי ברבי יהודה.

5.1
וכן הרמב"ם פוסק שמרה שניקבה – טריפה.

6.
צריך לומר [משמש גם כהקדמה לסוגיה הבאה בגמרא – באותו נושא של "סתם משנה"]: רבי יהודה הנשיא "סתם" את המשנה, ולכן הלכה כמשנתנו ולא כחכמים בברייתא.

7.
ויש שמחדשים חידוש גדול: חייא בר רבא קובע רק ש 8 טרפות בנקובה הם על פי הלכה למשה מסיני, והטריפה של "מרה" היא תוספת של רבי יוסי ברבי יהודה.
לפי זה אין מחלוקת לגבי סה"כ של 9 טרפות בנקובה, וחבריו של רבי יוסי ברבי יהודה חלוקים עליו וסוברים שגם כשניקבה במרה יכולה לחיות בכך [כך מובא ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים" עמוד כ].

8.
נראה, שלפי דברים אלה ניתן ליישב קושי מסויים.
הרי מפשט הגמרא משמע שחייא בר רבא חולק על רבי יצחק בשם רבי יוחנן [כהסבר בסעיף 3 לעיל]. ולכאורה, אם באמת מדובר על חייא בר רבא, הרי שהוא חי אחרי רבי יוחנן ורבי יצחק תלמידו. והרי הכלל הוא "הלכה כבתראי" ויש לפסוק כרבא בניגוד לרבי יוחנן. ואולי בגלל זה שינו בעלי הגירסאות את הגירסא ל"חייא בר רב", ולגביו רבי יוחנן ותלמידו – רבי יצחק – הם ה"בתראי" והלכה כמותם.

8.1
אבל, גם אם נאמר, שמדובר ברבא [שחי אחרי רבי יוחנן] הרי לפי ההסבר האחרון בסוגיה שהבאנו [מ"מתיבתא", "ילקוט ביאורים"] אין כלל מחלוקת בין האמוראים, ולכן מה שפסק רבי יוחנן שהלכה כרבי יוסי ברבי יהודה – מוסכם גם על חייא בר רבא.

8.2
כמו כן מובן מדוע הגמרא לא היתה צריכה לומר שהלכה כסתם משנה [כמו בסוגיה הבאה] – מפני שאין כלל מחלוקת.