הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "ותנא תונא"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין מד ע"א

"אמר רב נחמן, אמר שמואל: תורבץ הוושט שניטל כולו מלחי - כשר, ותנא תונא: ניטל לחי התחתון - כשר. מתקיף לה רב פפא: והאיכא עיקור סימנים ולרב פפא קשיא מתניתין ניטל לחי התחתון - כשר בשלמא מתניתין לרב פפא לא קשיא הא דאיעקור איעקורי, הא דאיגום איגומי מעילוי סימנים אלא לשמואל קשיא! לא תימא כולו, אלא אימא רובו. והאמר רבה בר בר חנה אמר שמואל: סימנים שנדלדלו ברובן - טרפה! אמר רב שישא בריה דרב אידי: הא - דאקפל איקפולי, התם - דאפרוק אפרוקי ."

1.
הגמרא מביאה ראיה לדינו של רב נחמן ממשנה בדף נד.

2.
רש"י מסכת חולין דף מד עמוד א :

ותנא תונא - תנא דמתניתין דפרקין מסייע ליה - תונא כמו תנא דידן.

רש"י מפרש את הביטוי "תנא תונא" כ"תנא דידן" [=תנא שלנו], זאת אומרת: התנא באחת המשניות שבפרק הנלמד.

3.
ב"מתיבתא", הערה טז, מובא פירוש: הראיה איננה מפורשת ממש באותה משנה, אלא הסוגיה טוענת שכך דעתו של אותו תנא ששנה את אותה משנה. ומתאים בסוגייתנו.

3.1
[הערה: ישנם כמה "ביטויים" שמאפיינים לימוד ממשנה/ברייתא כשמדובר בדבר שלא מפורש באותו מקור.]

4.
גופי הלכות פרק ו - כללי אות ו' כלל רטו :

ותנא תונא. מצאתי בכללי הרב מהר"ר בצלאל אשכנזי ז"ל וז"ל ותנא תונא פרש"י ז"ל גבי תורבץ הוושט שניטל כולו מלחי התחתון כשר [חולין דף מד.], תנא דמתניתין, אפילו [ד]הוא במסכתא אחרת, לפי שהמשניות היו שגורות בפיהם, אבל בברייתא לא אמרינן ותנא תונא.

וכך גם משמע ב"שיטה מקובצת", מובא ב"מתיבתא", הגהות וציונים, אות ח.
הוא מבין ברש"י מסוגייתנו שהמשנה ממנה מביאים את הראיה איננה חייבת להיות דווקא מאותו פרק אלא אפילו ממסכת אחרת. והוא מדגיש, שלא מדובר בברייתות אלא דווקא במשניות.
והוא מוסיף [כך משמע מדבריו], שביטוי זה מדגיש את המשניות ששגורות בפי החכמים.

4.1
נראה להרחיב את דבריו ולומר: הביטוי "ותנא תונא" מתייחס למשניות שהיו שגורות בפי האמוראים, ולא מדובר בכל המשניות בששת סדרי המשנה, וכאילו כוונתו לומר, שהראיה היא "חזקה" מבחינת התוקף שיש לאותה משנה מפורסמת וידועה!

5.
נמשיך בגופי הלכות פרק ו - כללי אות ו' כלל רטו

... וקשה דבהגוזל עצים [ב"ק דף קה:] אמרינן אמר רב ששת ותנא תונא וכחש בה. וי"ל דרב ששת שאני שהיו הברייתות בפיו שגורות כמו המשניות לאחרים כדאמרינן בעירובין דף סז.] פרק הדר רב חסדא מירתת ממתניתא דרב ששת. ועוד שמעתי ברייתות דתורת כהנים שאני, שאומר בהם ותנא תונא כמו במשנה, שהיו שגורות לכל כמו המשניות...

הוא מוכיח שאומרים את הביטוי "תנא תונא" גם על ברייתות ידועות, וזה מתיישב עם ההגדרה שהבאנו לעיל.

6.
והוא מביא כנראה מחלוקת בעניין זה. [וראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד לז]