הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "הלכתא"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין נא ע"א

"ההיא אימרתא דהוה בי רב חביבא דהוו שדרן כרעיה בתרייתא, אמר רב יימר: האי שיגרונא נקטיה, מתקיף לה רבינא: ודלמא חוט השדרה איפסיק? בדקוה, אשכחוה כרבינא; ואפ"ה - הלכתא כרב יימר; שגרונא - שכיח, חוט השדרה - לא שכיח."

1.
הגמרא מביאה את דינו של רב יימר שלא חוששים שנפסק עמוד השדרה ורבינא מקשה עליו מסברא, שראוי לחשוש, ואפילו בדקו אותה אחרי ומצאו כרבינא שנפסק עמוד השדרה.

2.
מסכמת הגמרא: "ואפילו הכי – הלכתא כרב יימר". כלומר, לא חוששין שנפסק עמוד השדרה. והגמרא מנמקת את הכרעתה, שאין לחשוש שנפסק עמוד השדרה כי לא שכיח.

3.
וכך פוסק רמב"ם הלכות שחיטה פרק ט הלכה י:

זכרים המנגחין זה את זה אין חוששין להן, נפלו לארץ ו חוששין להן,
וכן בהמה שהיתה מגררת רגליה אין חוששין לה שמא נתרסקו איבריה או שמא נפסק החוט של שדרה.

הכלל החשוב שנלמד מסוגייתנו הוא, שחוששים רק לדבר השכיח.

4.
מי אומר את המשפט "ואפילו הכי הלכתא..."?

5.
בפשטות יש לומר ש"הש"ס קא פסיק", כמו שרש"י אומר לגבי הביטוי "והלכתא" - בשני הדפים האחרונים. אולם כאן רש"י לא מעיר על כך.

6.
מגיד משנה הלכות שחיטה פרק ט הלכה י

וכן בהמה שהיתה וכו'. פשוט שם מההיא אימרתא דהוה בי רב חביבא וכו'. ופסיק תלמודא הלכתא כרב יימר שגרונא שכיח חוט השדרה לא שכיח וכבר כתבנו למעלה דלא עסקינן בנפולה וכן היא דעת רבינו
אבל בה"ג גורס בהאי עובדא ההיא אימרתא דנפלה מאגרא ומסיים בה ואע"ג דאשתכח כרב יימר הלכתא כרבינא חוט השדרה שכיח שגרונא לא שכיח ולא נתחוורה גירסא זו בעיני רוב המורים:

הוא קובע "ופסיק תלמודא", שמדובר בפסיקה של הגמרא, יתכן שמקביל לאחד המושגים הבאים "תלמודא"; "סתמא דגמרא"; עורך הגמרא; אולי סבוראים? אלא, שיש לבדוק האם בכל הרשימה לעיל מדובר בתקופה אחת. בפשטות לא מדובר באותה תקופה [בודאי לא לגבי הסבוראים].

6.1
יש לשים לב שהוא מביא גירסא "הפוכה" שהיתה לפני בעל "הלכות גדולות" – "הלכתא כרבינא".

7.
ונראה שניתן לומר גם אפשרות אחרת: שרבינא עצמו חוזר בו מדעתו האישית ומכריע כרב יימר ואף מנמק את דבריו. פעמים רבות בש"ס אחרי הביטוי "והלכתא" אין נימוק לאותה הכרעה. וכאן יש נימוק, דבר שאולי מעיד על כך שאותו אמורא שחולק חוזר בו ומודה שהלכה כדעת חברו. ואולי לגבי רבינא - שהיה מ"עורכי הגמרא" - הסבר זה הגיוני.

8.
ואולי יש הבדל בין המושג "הלכתא" כבסוגייתנו, שניתן לומר שזוהי הלכה של האמורא בסוגיא, לבין "והלכתא" – שזוהי פסיקת הש"ס [או של הסבוראים].