הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "כללא דמילתא"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין נב ע"א

"כל מיני קטניות - אין בהם משום ריסוקי אברים, לבר מן רוביא, חימצי - אין בו משום ריסוק אברים, חפצי - יש בו משום ריסוק אברים; כללא דמלתא: כל מידי דמשריק - אין בו משום ריסוק אברים, לא משריק - יש בו משום ריסוק אברים."

1.
הגמרא הביאה רשימת דברים שגורמים או שלא גורמים לריסוק אברים. ובסוף הקטע קובעת כלל משותף "כללא דמילתא" - 9 מופעים בש"ס.

2.
האם כלל זה "רק" מסכם את הדיון או שהוא מלמד דבר חדש. בסוגייתנו לא מצאתי לכך דיון.
אולם באופן עקרוני לגבי הביטוי "כללא דמילתא" :
תוספות רי"ד מסכת שבת דף לז עמוד ב:

וכל זה מה שאומר כללא דמילתא כול' דברי ר"נ הם ולא דברי בעל התלמוד

משמע מדבריו שבאופן עקרוני מדובר בביטוי של "בעל התלמוד" [="סתמא דגמרא"; ,עורך הגמרא"], אלא שבסוגיה שעליה הוא מדבר הוא טוען שהם דברי האמורא עצמו.

3.
יש לציין שבשפת דיבורם של הראשונים והאחרונים בכל הש"ס הביטוי "כללא דמילתא" משמש כנתינת כלל למכלול של פרטי דינים.

4.
ניתן למצוא בראשונים התייחסות לביטוי הנ"ל שבא למעט איזה דין:
חידושי הרמב"ן מסכת בבא בתרא דף ח עמוד א:

הא דאמרינן כללא דמילתא דכל דאית להו נטירותא בגויה רמינן עלייהו. נראה לי לאפוקי צדקה, ולאפוקי הא..

5.
ובמקום אחר ניתן ללמוד שיש פעמים שביטוי זה מעיד שכך סוברים [אמורא מסויים שאומר הכלל או עורך הגמרא], ופעמים רק בא לפרש ["לסכם"] דברי מישהו אחר ואין הכרח שמי שאמר את הכלל כך הוא עצמו סובר.
תוספות הרא"ש מסכת שבת דף לז עמוד ב :

"... והא דאמר רב נחמן בר יצחק כללא דמילתא כל דאית ביה מיחא וכו' לאו משום דסבירא ליה הכי אלא לפרושי מילתיה אליבא דמאן דאית ליה אסור, ויש ספרים דגרסי הכא רב נחמן סתם ולקמן רב נחמן בר יצחק.

6.
מסקנה: ביטוי זה לא מעיד שבא לפסוק ולא לפרש לפי דיעה מסויימת.
ולא תלוי אם נאמר על ידי "עורך הגמרא". כי גם דברי "עורך הגמרא" פעמים בא לפסוק ופעמים בא לפרש.