הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטויים: "אי הכי" "אם כן"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין נח ע"א

"ולישני ליה בשיחלא קמא? אם כן גדלה, גמרה מיבעי ליה! אלא הא דתנן, ולד טרפה; ר' אליעזר אומר: לא יקרב לגבי מזבח, ור' יהושע אומר: יקרב במאי קא מיפלגי? בשנטרפה ולבסוף עיברה; ר' אליעזר סבר: זה וזה גורם - אסור, ורבי יהושע סבר: זה וזה גורם - מותר. אי הכי, אדמיפלגי לגבוה ליפלגו להדיוט! להודיעך כחו דר' יהושע, דאפילו לגבוה נמי שרי."

1.
כשהגמרא שואלת על שלב בתוך הדיון התלמודי היא משתמשת בביטוי "אי הכי..." או "אם כן...". מה ההבדל בין הביטוי העברי "אם כן" לביטוי הארמי "אי הכי"?

2.
בסוגייתנו ניתן להצביע על ההבדלים הבאים:

2.1
הביטוי "אם כן" מופיע בתוך תשובה – דחיית השאלה "ולישני ליה...". הביטוי "אי הכי" מופיע כקושיה.

2.2
הביטוי "אם כן" מתייחס לניסוח דברי הברייתא. הביטוי "אי הכי" – קושיית תוכן על הברייתא.

3.
בספר "בית אהרן", כרך ט, ערך "אם כן", עמוד תרז, מסכם את הדברים הבאים:

3.1
לפעמים "אם כן" מתפרש בדרך של "אי אמרת בשלמא...", כלומר, אם לא הייתה מפרש כך העניין ברור, אבל כיון שאתה מפרש... הרי שיש קושי, ודומה למשמעות "אי הכי".

3.2
הביטוי "אם כן" מתייחס תמיד לתוכן שבין כך יש לגביו ספק.

3.3
יש אומרים ש"אם כן" מתייחס לתוכן של חומר "מיובא" מסוגיה אחרת, ולא על התוכן הפנימי של הסוגיה המדוברת שבה נמצא הביטוי "אם כן".

3.4
אין פוסקים דין על סמך טיעון של "אם כן".