הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "והלכתא"

תנאים: רב אליעזר

[ביאור מונחי הקישור בגמרא; תנאים]

חולין סב ע"א

"אמר רב יהודה: עוף המסרט כשר לטהרת מצורע, וזו היא סנונית לבנה שנחלקו בה ר' אליעזר וחכמים. 
אמר אמימר: בחיורא כרסה - כולי עלמא לא פליגי דשריא, כי פליגי בדירוקא כרסה, רבי אליעזר - אסר, ורבנן - שרו, והלכתא כרבי אליעזר. 
מר זוטרא מתני הכי: בדירוקא כרסה - כולי עלמא לא פליגי דאסיר, כי פליגי בדחיורא כרסה, ר"א - אסר, ורבנן - שרו, והלכתא כרבנן דשרו.
בשלמא למ"ד בחיורא כרסה פליגי, היינו דקתני זו היא סנונית לבנה, אלא למ"ד בדירוקא פליגי מאי זו היא סנונית לבנה? לאפוקי דבתי, דאוכמתי."

1.
רב יהודה דן לגבי עוף מסויים האם הוא כשר לשמש לטהרת המצורע [שנצרך להביא צפור טהורה]. לדעת חכמים – שחולקים על רבי אליעזר - היא כשרה.

2.
ממשמעות שהביטוי הוא "אמר אמימר" [על פי הנוסחה: "אמר רב...] ולא "אמימר אמר" משמע שאמימר לא בא לחלוק.

2.1
אבל מכיון שמדובר באמימר שלא דיבר עם רב יהודה - שחי הרבה שנים לפניו - הרי שלכאורה אין לניסוחים של "אמימר אמר" או "אמר אמימר" משמעות מיוחדת.

3.
יש שמסבירים, שאמימר חולק על רב יהודה [שוטנשטיין, הערה 19], וסובר, שבסנונית לבנה כולם מודים שכשרה ומחלוקת רבי אליעזר וחכמים היא לגבי סנונית שכריסה ירוקה. ולגבי מחלוקת זו אמימר פוסק כרבי אליעזר שהיא פסולה. יוצא, שלגבי הדין אין ממש מחלוקת בין רב יהודה ואמימר, ושניהם מסכימים שסנונית לבנה היא טהורה וכשרה למצורע.

4.
על הסוגיה נ"ל יש לשאול, הרי הכלל הוא – באופן גורף וכללי - שאין הלכה כרבי אליעזר:
הליכות עולם שער חמישי פרק א:

ח. אין הלכה כרבי אליעזר משום דשמותי הוא, פירוש שמותי ברכוהו כמעשה הידוע בפרק הזהב, כך פירש"י ז"ל, והתוספות הקשו עליו טובא, וחדא מינייהו היא דאין ראוי להזכיר עליו שם לשון שמתא דבשעת מעשה לא אמרו אלא ברכוהו, ולכך פירשו הם כבעל הערוך ז"ל דשמותי ר"ל מתלמידי בית שמאי, ואע"ג דר"א מתלמידי דריב"ז הוה כדאיתא בפ"ב דאבות וריב"ז מתלמידי ב"ה הוה כדאיתא בפרק י"נ אפילו הכי קים ליה לגמרא דבכל דבריו קאי כב"ש ולכך אין הלכה כמותו בכל מקום זולתי במקום שמפרש בהדיא בגמרא שהלכה כמותו, כגון בפרק קמא דנדה רבי אליעזר אומר ארבעה נשים דיין שעתן וזולתן שם:

הוא מסביר שני נימוקים מדוע אין הלכה כרבי אליעזר.

5.
בענייננו, מובן מדוע הגמרא נקטה את הביטוי "והלכתא", מפני שעל פי הכללים הלכה צריכה להיות כחכמים, ואילו אמימר החליט שההלכה - באופן חריג - תהיה כרבי אליעזר, ולכן נאמר "והלכתא". לפי זה נראה הגיוני מאד שאת הביטוי "והלכתא" אמר אמימר עצמו ולא חכם סבוראי בתקופה מאוחרת יותר.

6.
הגמרא מביאה את גירסת "מר זוטרא" לדברי אמימר. מר זוטרא היה חברם של רב אשי ואמימר. לפי גירסתו יתכן שאמימר לא חולק על רב יהודה וסובר שהמחלוקת בין רבי אליעזר וחכמים היא לגבי סנונית לבנה, והלכה כחכמים.

6.1
נשאלת השאלה: מדוע צריך אמימר לפסוק כחכמים, הרי ברור – על פי כללי הפסיקה - שאין הלכה כרבי אליעזר [שאלה "הפוכה" לאמור לעיל בסעיף 5].

7.
ואולי ניתן לומר, שהמחלוקת בין רבי אליעזר וחכמים היא לעניין הסנונית אם היא כשרה או לא, וה"הלכתא" בא להוסיף, שהיא גם נקראת "טהורה" לצורך קרבן המצורע.

8.
מעניין לציין שבספר "רבנן סבוראי" [הרב זיני] לא מתייחס ל"והלכתא" שבסוגייתנו, כנראה, מפני שברור הדבר שהביטוי "והלכתא" נאמר על ידי אמימר עצמו.