הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "ואמרי לה"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין סה ע"א

"ובחגבים כל שיש לו כו'. מאי רובו? אמר רב יהודה אמר רב: רוב ארכו, ואמרי לה: רוב הקיפו; אמר רב פפא: הלכך, בעינן רוב ארכו, ובעינן רוב הקיפו.. "

1.
בפשטות יש כאן שתי דעות כתשובות על שאלת הגמרא. תשובה אחת נאמרה על ידי "רב יהודה אמר רב" ותשובה אחרת נאמרה על ידי מישהו אחר - "ואמרי לה". רב פפא לא הכריע אלא פסק כצירוף שתי הדעות.

2.
אולם אפשר לומר שמשמעות הביטוי "ואמרי לה" היא שיש מסורת אחרת מה אמר "רב יהודה אמר רב".

3.
"הליכות עולם":

יב. כל "ואמרי לה" לישנא אחרינא הוא [וכן אמר פלוני ואיתימא פלוני], כמו אביי ואי תימא רב פפא, ודכוותה טובא, רוצה לומר אמר פלוני ואיכא מאן דאמר דלאו פלוני אמרה אלא פלוני

יג. כל היכא דאיתמר "אמר פלוני" "ואמרי לה כדי" רוצה לומר איכא מאן דאמר להא מילתא בלא גברי אלא סתמא קאמר לה,
ו"כדי" לשון חנם, כמו לא שדי איניש זוזי בכדי, וכן כדי נסבה, וזה תמצא בפרק הרואה, אמר עולא ואמרי לה כדי וכן בהרבה מקומות.

לביטוי "ואמרי לה" יש משמעות דומה למשמעות הביטוי "ואיכא דאמרי". זאת אומרת "גירסא אחרת" של הדברים. לפעמים הכוונה ל"גירסא" - שמות אנשים אחרים, ולפעמים "גירסא" במשמעות של תוכן אחר, דומה להסבר השני - בסעיף 2 – בסוגייתנו.

4.
יש מחלוקת בפרשנים האם הפסק של רב פפא הוא כתוצאה מספק כמי ההלכה מבין שתי הדעות, או שמא זהו פסק "עצמאי".

5.
רמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק א הלכה כב:

מי שהוא בקי בהן ובשמותיהן אוכל, והצייד נאמן עליהן כעוף, ומי שאינו בקי בהן בודק בסימנין, ושלשה סימנין יש בהן: כל שיש לו ארבע רגלים, וארבע כנפים שחופות רוב אורך גופו ורוב הקף גופו, ויש לו שני כרעים לנתר בהם הרי זה * מין טהור, ואף על פי שראשו ארוך ויש לו זנב אם היה שמו חגב טהור.

הרמב"ם מדגיש שהסימן הוא "רוב אורך גופו ורוב היקף גופו" – והוא לא מזכיר שיש כאן ספק. ניתן להסיק ממנו שהפסק של רב פפא הוא "דין חדש", בפני עצמו. הדין הוא חיבור של שתי הדעות שנאמרו לפניו. ראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד עד, שמסביר את שיטת רב פפא בכך, שבמשנה נאמר בסתם "חופין את רובו", וללא פירוט "מהו רובו" – לכן צריך גם "רוב אורך" וגם "רוב היקף".

6.
ואולי אפשר לומר: לפי השיטה ששיטת רב פפא היא פסיקה מספק לגבי ההסבר הנכון, הרי שההבנה היא, שה"ואמרי לה" הכוונה היא דעה שניה [גירסא שניה] מה אמר "רב", ולכן יש כאן ספק מה אמר רב וניתן להכריע כשתי המסורות – כי אינן "סותרות".
ולפי ההסבר שרב פפא פסק בודאי [על פי ניסוח המשנה], הרי שמתאים יותר להסבר שה"ואמרי לה" כוונתו הוא שיש דעה נוספת – חוץ מזו של רב – ולכן יש כאן הכרעה כשיטה שלישית ולא הכרעה מי מבין שתי הדעות "נכונה".