הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ביאור הביטויים: "תנא דבי רב"; "תנא דבי רבי ישמעאל"; "שגורה בפי כל"; "תנו רבנן"
[ביאור מונחי הקישור בגמרא]
חולין סו ע"א
"במאי קמיפלגי תנא דבי רב ותנא דבי רבי ישמעאל? בראשו ארוך קמיפלגי,. "
1.
רש"י מסכת חולין דף סו עמוד א:
תנא דבי רב - קרי לברייתא קמייתא ששנויה בתורת כהנים דמקרי ספרא דבי רב לפי שהיה שגור בבית המדרש בפי כולם אבל ברייתא דתנא דבי ר"י לא היתה שגורה אלא בפי תלמידיו.
רש"י מפרש "תנא דבי רב": מדובר בברייתא שמקורה מ"תורת כהנים"="ספרא דבי רב", והוא מדגיש שהביטוי "דבי רב" משמעותו שהיה שגור בבית המדרש.
1.1
מרש"י משמע ששני הביטויים: "תנא דבי רב" ו"ספרא דבי רב" אינם קשורים לאמורא "רב",
1.2
ואילו לדעת הרמב"ם, את ה"ספרא דבי רב" חיבר האמורא "רב" וסתמו אליבא דרבי יהודה בר אלעאי. יתכן אולי שלדעת הרמב"ם גם הביטוי "תנא דבי רב" משמעותו ברייתות שנמסרו מבית מדרשו של האמורא "רב".
2.
רא"ש מסכת חולין פרק ג, סימן סח:
נראה דהלכה כתנא דבי רב כי היתה שגורה בפי כל. והיא עיקר כנגד תנא דבי רבי ישמעאל:
משמע מהרא"ש שמסביר כדעת רש"י בסוגייתנו.
וראה עוד ב"מתיבתא", הערה א, ושם, ב"ילקוט ביאורים", עמוד עט, ובהערות ב-ג.
3.
גופי הלכות פרק כב - כללי אות ת' כלל תקמד:
עוד להרב ז"ל, וז"ל תנא דבי רב היתה שגורה בפי הכל, והיא עיקר כנגד תנא דבי רבי ישמעאל, הרא"ש ז"ל פ' אלו טרפות [חולין פ"ג סי' סח] וכתב רש"י ז"ל בזבחים פ' ב"ש דף מא ע"ב [ד"ה תנאי היא] כל תנו רבנן קרי תני דבי רב, וכתבו התוס' שאנץ פ' כיצד הרגל [ב"ק יט., הובא בשטמ"ק ד"ה ולימא רב יהודה] דכל ברייתא שנשנית בלשון תנו רבנן ידועה לכל כמו משנה[קיד].
הוא מסביר, ש"תנא דבי רב" "גובר" על "תנא דבי רבי ישמעאל". כמו כן הוא מוסיף שכל ברייתא, שמובאת אחרי פתיחה של "תנו רבנן" הוא למעשה "תני דבי רב", כלומר: ברייתא שהיתה שגורה בפי כל.
3.1
לא ברור מדבריו האם כל כל ברייתא שמובאת כ"תנו רבנן" תיפסק ההלכה, שהרי הגמרא לא מנסחת ממש "תנא דבי רב".
4.
הביטוי "תנא דבי רב" - 2 מופעים בש"ס [ללא כפולות], ובשתי הפעמים מופיע כמחלוקת עם "תנא דבי רבי ישמעאל". [הביטוי "תני דבי רב" - 0 מופעים בש"ס]
5.
חשוב להדגיש, ש"תנא דבי רב" שונה מהביטוי "בי רב" [ללא התוספת של "ד..."], שמשמעותו הוא: אחד מתלמידיו הגדולים של האמורא "רב" [כגון, רב המנונא], או לכלל בית מדרשו של האמורא "רב".
6.
בסוגייתנו משמע מתוס' [בדף סה עמוד א] שהלכה כתנא דבי רבי ישמעאל, מכיון שמתאים לפשט לשון המשנה,
7.
ואילו הרמב"ן פוסק כתנא דבי רב, מפני שהיא שגורה בפי כל [כדברי רש"י בסוגייתנו].
7.1
לומדים מהרמב"ן, שהמשמעות של "שגורה בפי כל" היא, שהיא גם התקבלה על ידי כולם [תנאים? אמוראים?], ולכן הלכה כמותה, כאילו מדובר בכלל של "יחיד ["תנא דבי רבי ישמעאל"] ורבים ["תנא דבי רב"] – הלכה כרבים".
