הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "והלכתא"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין סז ע"ב

"אמר רב ששת בריה דרב אידי: קוקיאני אסירי, מאי טעמא - מעלמא אתו. 
מתקיף לה רב אשי: אי מעלמא אתו, לישתכחו דרך בית הריעי! 
איכא דאמרי, אמר רב שישא בריה דרב אידי: קוקיאני שרו, מאי טעמא - מיניה גבלי. 
אמר רב אשי: פשיטא, דאי מעלמא קא אתו - לישתכחו דרך בית הריעי! 
והלכתא: קוקיאני אסירי, מ"ט - מינם ניים, ועיילי ליה באוסייה תולעים.  "

1.
יש שתי "נוסחאות" בגמרא, לגבי הדיון בין רב ששת בריה דרב אידי לבין רב אשי [כנראה שזהה לאמורא "רב שישא בריה דרב אידי" – "אטלס עץ חיים", כרך ד, עמוד 314].

2.
ומסקנת הסוגיה היא, ש"קוקיאני" אסורים. לפי ה"נוסחא" הראשונה הפסק הוא לפי רב ששת, ולפי הנוסחה השניה, הפסק – שחוששים שמא נכנס דרך גוף הבהמה כאשר היא ישנה - הוא לא לפי שניהם, לא לפי רב ששת ולא לפי רב אשי.

3.
לפי זה ברור מאד שאת הביטוי "והלכתא" כתבו פוסקים מאוחרים יותר – אחרי רב אשי [ראה "רבנן סבוראי" לרב זיני , עמוד 177]. והסברא של ה"והלכתא" שונה משאר הסברות שהעלו שני האמוראים הקודמים.

4.
ואולי יש לומר שהפסק של ה"והלכתא" נובע מהעלאת ספק, שמא באו מבחוץ, אבל יתכן שגדלו בפנים [ומותרים], והמסקנה שהם אסורים היא מספק. ["מתיבתא", הערה כב]

5.
ולפי זה אולי רב אשי עצמו מסכם כך את הסוגיה [אחרי שהוא הגיב באופנים שונים על דברי "רב ששת"]. ואולי הכוונה שה"והלכתא" נאמרה על ידי רב אשי ובית דינו ואין הכרח שזו תוספת מאוחרת של חכמים אחרי דורו של רב אשי.