טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
מרבה רגלים, זה נדל – רבנדל
"ת"ר: הולך על גחון, זה נחש. כל, לרבות השילשול. ואת הדומה לשילשול. על ארבע, זה עקרב. כל הולך, לרבות את החיפושית, ואת הדומה לחיפושית. מרבה רגלים, זה נדל. עד כל, לרבות את הדומה ואת הדומה לדומה" (חולין, סז ע"ב).
פירוש. תנו רבנן: [שנו חכמים] על הנאמר: "כל הולך על גחון, וכל הולך על ארבע, עד כל מרבה רגלים לכל השרץ השורץ על הארץ לא תאכלום", "הולך על גחון" — זה נחש, "כל הולך על גחון" — לרבות השילשול ואת הדומה לשילשול, "על ארבע" — זה עקרב, "כל הולך על ארבע" — לרבות את החיפושית ואת הדומה לחיפושית, "מרבה רגלים" — זה נדל, "עד כל מרבה רגלים" — לרבות את הדומה לנדל, ואת הדומה לדומה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: רבנדל שם באנגלית: Centipede שם מדעי: Scolopendra
נושא מרכזי: מהו הנדל ומהם הדומים לו?
הפסוק "עד כל מרבה רגלים" מגדיר קבוצה מובחנת היטב הנקראת גם בימינו "מרבי-רגל". קבוצה זו כוללת מחלקות אחדות של פרוקי-רגליים יבשתיים מוארכים (דמויי תולעת ארוכה) שגופם בנוי משרשרת פרקים ברורים. כמעט כל פרק בגופם נושא גפיים. בראשם זוג מחושים וגפי-פה בצורת לסתות המותאמים לחיתוך וללעיסה. לרבים מהם יש עיניים בצדי הראש. הנשימה מתבצעת באמצעות צינוריות או ריאות טרכיאות, הנפתחות ברוב פרקי הגוף. פתחי הנשימה חסרים מנגנון סגירה ומשום כך אינם יכולים למנוע אבדן מים בעת הנשימה. מסיבה זו מרבית המינים חיים במקומות טחובים, והם פעילים בעיקר בעונות שלחות האוויר גבוהה יחסית. מינים גדולים בעלי שטח פנים קטן באופן יחסי לנפחם, מאכלסים גם מקומות-חיות יבשים. קבוצת מרבי-הרגל כוללת את מחלקת הנדלים ואת מחלקת רבי-הרגלים שעל ההבדלים ביניהן נעמוד ב"הרחבה". יש לשים לב לאבחנה בין על-מחלקת "מרבי-רגל" (על-מחלקה הכוללת את מחלקת הנדלים ואת מחלקת "רבי-הרגלים") לבין מחלקת "רבי-הרגלים".
בתוך קבוצת הנכללת ב"מרבה רגלים" הברייתא מבחינה בכמה דרגות. "מרבה רגלים" עצמו הוא הנדל ומהיתור "עד כל מרבה רגלים" מתרבים גם הדומים לו והדומים לדומים. השאלה הנשאלת היא כיצד ניתן למיין את המינים השונים בקבוצת "מרבי-רגל" ולדרג אותם על פי הסדר: נדל, "הדומים" לו ו"הדומים לדומים"? רש"י מפרש בסוגייתנו: "נדל - מאה רגלים קורין לו". ניתן להניח שהביטוי "מאה רגלים" מתאר את כל הקבוצה של הנדלים והוא מביע את העובדה שלבני הקבוצה מספר רגלים גדול מאד ולאו דווקא מספר מסוים (לרבנדל כ - 40 זוגות רגלים). בדומה לכך אנו מוצאים במקומות רבים במשנה את הביטוי "אפילו מאה" לציין מספר גדול. "רבי שמעון אומר: נותנן לחבירו וחבירו לחבירו עד שמגיע לחצר החיצונה וכן בנו נותנו לחבירו וחבירו לחבירו אפילו מאה וכו'" (עירובין, פ"י מ"ב). "אף על פי שאמרו בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה, אם רצה להוסיף אפילו מאה מנה יוסיף וכו'" (כתובות, פ"ה מ"א). "באו אחרים והזימום באו אחרים והזימום אפילו מאה כולם יהרגו וכו'" (מכות, פ"א מ"ה).
אין לנו רמזים רבים בגמרא על זהותו של הנדל אך סוגיה אחת תוכל לסייע לנו במשימה. "איתמר: מבוי העשוי כנדל, אמר אביי: עושה צורת הפתח לגדול והנך כולהו מישתרו בלחי וקורה"(1) (עירובין, ח ע"ב). מפרש רש"י: "נדל - שרץ שיש לו רגלים הרבה, כדתניא בתורת כהנים (פרשת שמיני): מרבה רגלים זה נדל, מבוי העשוי כנדל - שפתוחין לו מבואות הרבה, וראשיהן פתוחין לרשות הרבים, וראשו פתוח לרשות הרבים אחר. עושה צורת פתח לגדול - באחד משני ראשין, והאחרים קטנים משתרו בלחי וקורה בראשיהן על פני רשות הרבים".
השם נדל מופיע כבר במשנה (מקוואות, פ"ה מ"ג): "מעין שהוא משוך כנדל וכו'" (2). מפרש הרמב"ם: "נדל בעל חי שרגליו מרובות ודקות. אם היה מעין מים ונמשכו ממנו אמות קטנות ושפך מים שאובין במקור המעין עד שעצמו אותן אמות וגברה זרימתן הרי דין אותן האמות כדין המעין הואיל ומי המעין עוברין בהן וכו'". רע"ב מפרש: "שהוא מושך כנדל - שמימיו זוחלים במקומות הרבה, כשרץ זה שמרבה רגלים, וקורין לו בלע"ז צנטופיד"י". מעניין להיווכח שהלע"ז "צנטופיד"י" שמתרגם רע"ב זהה לשמו של הנדל באנגלית Centipede. מקור השם הוא בלטינית בה centum הוא מאה ו – pedi הן רגליים.
במבט שטחי ניתן להתרשם שכל בני קבוצת "מרבי-רגל" עונים לתאור המבוי בגמרא אך נראה לי שיש להעדיף דווקא את סדרת הרבנדלאים ממחלקת הנדלים ובעיקר את הרבנדל הארסי. התאור של מבוי גדול שאליו נפתחים מבואות משנה קטנים מאפשר לנו להסיר מרשימת המועמדים להקרא בשם נדל את מחלקת רבי-הרגלים. למינים במחלקה זו יש שני זוגות רגלים לכל פרק, דבר היוצר שרשרת רגלים צפופה מאד שאינה מתאימה לתאור מבוי מרכזי ומבואות משנה המופרדים זה מזה על ידי גושי בתים. ברבנדל הארסי ניתן להבחין בבירור בגוף מסיבי בולט המייצג את המבוי הגדול ובזוגות רגליו הבולטות המופרדות היטב זו מזו. הרברגל הארסי הוא המין הנפוץ בשכנות לאדם וקרוב לוודאי שהיה מוכר היטב בגלל ארסיותו.
דברי ר"ת (בעירובין) דורשים הסבר שהרי, לכאורה, על פי דבריו נקודת היציאה של זוגות הרגלים אינן זו לעומת זו: "מבוי העשוי כנדל - פירש רבינו תם: שמבואות קטנים פתוחים למבוי גדול משני צדדין ואינן זה כנגד זה, דאם כן הוו מפולשין וכענין זה הם כרגלי הנדל שיש לו ב' שורות של רגלים מימין ומשמאל והם זה שלא כנגד זה". מאחר וכנראה לא קיים יצור שרגליו אינן זו מול זו עלינו להניח שכוונת ר"ת איננה לבסיס הרגלים אלא לזוגות הרגלים עצמן שלעולם אינן מוצבות בניצב לגוף החיה. תוך כדי תנועת הנדל רגליו נעות לסירוגין ולכן הן לעולם לא תהיינה בעמדה של זו כנגד זו (ראה בתמונות).
אם נקבל את ההנחה שהרבנדל הוא "מרבה הרגלים" הטיפוסי הרי ש"הדומים" לו עשויים להיות נדלים בני משפחות שונות כמו נדליליים, קטנדליים ואצנדליים. "הדומים לדומים" עשויים להיות בני מחלקת "רבי-הרגלים". כמובן שלא נוכל לקבוע מסמרות בעניין זה אך סביר מאד שהדומים והדומים לדומים הם מינים הנכללים בקבוצת "מרבי-רגל" (מחלקת הנדלים ומחלקת רבי-הרגלים).
 |
|
 |
|
רבנדל - נקבה "דוגרת" - ניתן כבר להבחין בפרטים שבקעו |
|
נדליל צילם: דביר זמירי |
 |
|
 |
|
רברגל שחור |
|
רברגל שחור |
הרחבה
מחלקת הנדלים (Chilopoda)
במחלקת הנדלים כ - 2800 מינים שרובם שוכנים באזורים הטרופיים והסובטרופיים. המין הגדול ביותר הוא באורך כ - 27 ס"מ, והוא חי בברזיל. הגוף של הנדלים מוארך, שטוח וכל פרק מפרקיו נושא זוג גפיים אחד. לרוב הנדלים ראש שטוח. גפי-הפה הם שני זוגות של לסתות הקבועים בצידי הפה. הזוג העליון נקרא מנדיבולות ומתחתיו המקסילות. הפה נפתח בצד הגחוני של בעל החיים ופונה מעט אחורה. בלוטות הארס ממוקמות על הרגלסות שהן זוג הרגלים שעל הפרק הראשון והוא מצטרף לגפי הפה. בלוטות הארס נמצאות בתוך פרק הבסיס של כל אחת מהרגלסות, אך יש שהן ארוכות יותר וחודרות גם אל תוך הגוף עצמו. פתחו של צינור הארס קבוע סמוך לקצה החד והנוקשה של כל אחת מהרגלסות. מספר פרקי הגוף הנושאים רגלים נע בין 15 ליותר מ - 171 והמספר תמיד אי-זוגי. זוג הרגליים האחורי ארוך משאר הרגלים; ולעיתים קרובות צורתו שונה מצורתן של הרגלים האחוריות. זוג הרגליים האחורי מצויד בקוצים ובדרבנות גדולים; ומשמש להגנה, להרתעה ולמישוש. הזוויגים נפרדים; לעתים ניתן להבחין בין זכרים לנקבות על-פי מבנה הרגליים. לזכרים ברוב הסדרות יש איבר טווייה אחורי המשמש לעטוף את תיק הזרע.
הנדלים שוכנים במחילות בקרקע, בסדקי סלע ותחת אבנים וקליפות עצים. הם נמנעים מחשיפה לאור ויוצאים לציד בעיקר בלילה. בדרך כלל הם ממיתים את טרפם בנעיצת חודי הרגלסות והחדרת הארס לגוף הטרף. הם ניזונים מפרוקי-רגלים שונים ומתולעים השוכנות בקרקע. יש מינים הניזונים מחומר אורגני הנמצא בקרקע ולא מטריפה. הרבנדל הארסי עוקץ לעיתים בני אדם ועקיצתו מכאיבה ביותר אם כי אין בה סכנה ממשית למבוגרים שאינם אלרגיים לארסו.
החלוקה והמיון של הנדלים נעשים על-פי תכונות מורפולוגיות מסוימות, אך בעיקר על-פי דרך הטלת הביצים, אופן התפתחות הצעירים והדאגה לצאצאים. החלוקה המקובלת היא לשתי על-סדרות: אפימורפה, אנאמורפה. באפימורפה הביצים מוטלות בצברים והאם שומרת עליהן. באנאמורפה הביצים מוטלות אחת לאחת בקרקע בהפרש של ימים אחדים בין הטלה להטלה, ונטשות. הרבנדל שייך לקבוצת האפימורפה כפי שניתן לראות בתמונה. האם מתכרבלת סביב צבר הביצים עד לסיום התפתחות הצעירים. בתמונה למעלה הצעירים כבר בקעו וניתן להבחין (בקושי) ברגליהם.
רבי-הרגלים (Diplopoda)
מחלקה המונה כ - 7500 מינים ברחבי העולם, בכללם מינים זעירים כגון המברשיים, שאורכם מילימטרים אחדים בלבד, ועד לענקים אפריקניים שאורך הגדול בהם עד 28 ס"מ ועוביו עד 2 ס"מ. אלה מצוידים במאות זוגות רגלים. גוף רבי הרגל בנוי טבעות שמלבד אחדות בקדמת הגוף ואחדות בקצהו האחורי, מורכבות כל אחת מהתלכדות של שני פרקים. הטבעות כפולות-הפרקים מצוידות כל אחת בשני זוגות של פתחי נשימה גחוניים ושני זוגות רגליים.
רבים מבני המחלקה שוכנים בנשורת עלים, בעצים נרקבים ובקרקע, במקומות שם הלחות גבוהה. עם זאת, הם נמנעים ממקומות רטובים מאוד; לשוכני מקומות אלה אין כמעט הגנה מפני התיבשות. לעומתם, יש מינים השוכנים תחת אבנים ובקרקע באזורים דלי משקעים, כגון בנגב ובמדבר יהודה. כמעט כל רבי-הרגלים ניזונים מצמחים, בעיקר מחלקי צמחים נרקבים או מתים. יש מהם המעמיקים בקרקע, בעזרת התחפרות או דרך מחילות של שלשולים, וניזונים מחומר אורגני מעורב בעפר; בכך הם תורמים לתיחוח הקרקע.
לרוב רבי-הרגלים צבע גוף כהה, חום עד שחור; למעטים יש גם כתמים בצבעים שונים או גפיים צבעוניים. לרוב המינים כסות גוף נוקשה המכילה מלחי סידן, בעיקר פחמת-סידן. המטיילים במדבר נתקלים לעיתים קרובות בכסות הגוף הנוקשה של רבי רגל הנשמרת שלמה גם זמן רב לאחר מותם. בשעת סכנה מכנסים רבי-רגלים רבים את הראש ואת הרגלים ומקפלים את גופם למעין סליל. רבי הרגל, בניגוד לנדלים, אינם נושכים או שורטים אך מינים רבים מתגוננים בעזרת הפרשת נוזל דוחה או רעיל. הרכב ההפרשות שונה ברבי-הרגלים השונים; הן עשויות להכיל חומצה הידרוציאנית, טרפן, אלקלואידים וקינונים שונים. ההפרשות עלולות לגרום לגירוי מקומי בעור בני האדם, וריחן דוחה או מרתיע את רוב בעלי-החיים. נראה שרבי-הרגלים עצמם אינם נפגעים מרעילות הפרשותיהם. טורפיהם העיקריים הם ציפורים וקרפדות.
סכום ההבדלים בין נדלים ורבי רגל
לנדלים זוג רגלים אחד בכל פרק ואילו לרבי הרגל שני זוגות רגלים. הנדלים ניזונים, בדרך כלל, מטריפה ואילו רבי הרגל אוכלי רקבובית. בהתאמה לסוג המזון הרי שהנדלים בעלי תנועה זריזה ומסוגלים לעקוץ ולשתק את טרפם. רבי הרגל איטיים ומסוגלים להפריש חומרים רעילים להגנה. הנדלים בעלי חתך גוף שטוח המאפשר להם לחדור מתחת לאבנים ולהגיע לטרפם. לרבי הרגל חתך גוף עגול.
(1) פירוש: אִיתְמַר [נאמר] מָבוֹי הֶעָשׂוּי כְּנָדָל, כלומר מבוי ארוך הפתוח לרשות הרבים, ובשני צידיו מבואות קטנים שאף הם פתוחים לרשות הרבים, מה דינו? אָמַר אַבַּיֵי: עוֹשֶׂה צוּרַת הַפֶּתַח למבוי הַגָּדוֹל, וְהָנָךְ כּוּלְּהוּ [ואלה כולם] המבואות הקטנים מִישְׁתָּרוּ [מותרים] בְּלֶחִי וְקוֹרָה.
(2) תודה ליואב שלוסברג על ההפניה למשנה זו.
רשימת מקורות:
אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 2 (עמ' 110-119).
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
.jpg)