חבל על בן עזאי
חולין עא ע"א
"אמר ר' יונתן: נמתי לו לבן עזאי...
נם לי: ומה ישמעאל אומר בדבר הזה?
נמתי לו...
ובלשון הזה אמר לי: חבל על בן עזאי שלא שימש את רבי ישמעאל!".
בן עזאי כינה בתחילה את רבי ישמעאל בשמו ישמעאל בלא תואר, כי הוא לא החשיבו כלל. וכמו שאמר בעצמו במסכת בכורות דף נח ע"א:
"תניא, בן עזאי אומר: כל חכמי ישראל דומין עלי כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה!".
אותו קרח הוא רבי עקיבא.
אלא, שכאשר רבא (מסכת עירובין דף כט ע"א) ואביי (מסכתות סוטה דף מה ע"א, קידושין דף כ ע"א, וערכין דף ל ע"ב) חשו שהן במלא חריפותם והם נכונים להשיב לכל שאלה שישאלום, היו מכריזים: "הריני כבן עזאי בשוקי טבריא", שהיה יושב ודורש שם.
והנה קרה מקרהו של בן עזאי, ושלא כהרגלו לא ידע להשיב לקושיתו של ר' יונתן. מיד שאל את ר' יונתן אם היה ביד רבו רבי ישמעאל דבר חידוש בסוגיה זו. וכיון שלמד דבר משמו של רבי ישמעאל כבר נהג בו כבוד. כדברי רבה בר בר חנה אמר רבי שמואל בר מרתא אמר רב משום רבי יוסי איש הוצל במסכת פסחים דף קיג ע"ב:
"מניין היודע בחבירו שהוא גדול ממנו אפילו בדבר אחד שחייב לנהוג בו כבוד - שנאמר (דניאל ו, ד) כָּל קֳבֵל דִּי רוּחַ יַתִּירָא בֵּהּ וּמַלְכָּא עֲשִׁית לַהֲקָמוּתֵהּ עַל כָּל מַלְכוּתָא".
ובמסכת כלה רבתי פרק ה הלכה ד [פרקי אבות פרק ו משנה ג; אליהו זוטא פרשה יז]:
"הלומד מחבירו פרק אחד, או הלכה אחת, או פסוק אחד, או דבר אחד, או אפילו אות אחת, צריך לנהוג בו כבוד".
יתר על כן,
הוא הכריז: "חבל על בן עזאי שלא שימש את רבי ישמעאל!".
פירש רש"י בדף ע ע"א:
"חבל על בן עזאי - הפסד וחבלה היא בעולם תלמיד ותיק כמותי אני בן עזאי שלא שמשתי את ר' ישמעאל. כל חבלה שבש"ס לשון חבלה והפסד הוא כמו (סנהדרין דף נט ע"ב) חבל על שמש גדול שאבד מן העולם גבי נחש".
רש"י התקשה בלשון "חבל על" שנקט בן עזאי. אלא שהראיה שהביא לפירושו היא דוקא ראיה לסתור! שם משמעות הביטוי היא אבדה גמורה, ולא רק חבלה בעלמא!
וזו גם המשמעות גם בשאר המקומות בש"ס בו מופיע הביטוי:
במסכת יבמות דף קכב ע"א:
"חבל על יהודי שהיה עמי בדרך, שמת בדרך וקברתיו...
חבל על קולר של בני אדם, שמתו וקברתים...
חבל על ששים בני אדם שהיו מהלכין בדרך ביתר, שמתו וקברתים".
במסכת סנהדרין דף קיא ע"א:
"חבל על דאבדין ולא משתכחין".
וכן במסכת יומא דף עב ע"ב [ומסכת שבת דף לא ע"ב]:
"אוי להם לשונאיהן של תלמידי חכמים שעוסקין בתורה, ואין בהן יראת שמים. מכריז רבי ינאי: חבל על דלית ליה דרתא, ותרעא לדרתיה עביד".
ומעתה קשה, לאיזה אבדון מוחלט יגיע בן עזאי אם לא למד אי אלו דברי תורה מרבי ישמעאל?
ומבואר היטב על פי הפירוש המובא כאן, שלא נשא בן עזאי אשה רק משום שלמיטב הכרתו לא נמצאה בת תלמיד חכם בעולם חוץ מבתו של רבי עקיבא. והיא הרי סירבה לו ושלחתו ללמוד תורה.
מעתה כשנוכח שגם רבי ישמעאל בחכמים, הבין שלשוא הולך הוא ערירי לאבדון.
כמו שאמר בן עזאי עצמו במסכת יבמות דף סג ע"ב:
"כל מי שאין עוסק בפריה ורביה... בן עזאי אומר: כאילו שופך דמים וממעט הדמות".
וכמו שאמרו בבמסכת מועד קטן דף כז ע"ב:
"(ירמיהו כב, י) [אַל תִּבְכּוּ לְמֵת וְאַל תָּנֻדוּ לוֹ] בְּכוּ בָכוֹ לַהֹלֵךְ [כִּי לֹא יָשׁוּב עוֹד וְרָאָה אֶת אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ]. אמר רב יהודה: להולך בלא בנים".
