הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "אימתי"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין פג ע"א

"מתני'. בארבעה פרקים בשנה המוכר בהמה לחבירו צריך להודיעו: אמה מכרתי לשחוט, בתה מכרתי לשחוט, ואלו הן ערב יום טוב האחרון של חג, וערב יום טוב הראשון של פסח, וערב עצרת, וערב ראש השנה: וכדברי רבי יוסי הגלילי: אף ערב יום הכפורים בגליל. אמר רבי יהודה: אימתי - בזמן שאין לו ריוח, אבל יש לו ריוח - אין צריך להודיעו, ומודה רבי יהודה במוכר את האם לחתן, ואת הבת לכלה - שצריך להודיעו, בידוע ששניהם שוחטין ביום אחד.. "

1.
הפרשנים נחלקו האם רבי יהודה חולק על "תנא קמא" ["מתיבתא", הערה כד]. מצד אחד הגמרא בסנהדרין קובעת שכל מקום שאמר רבי יהודה "אימתי" – בא לפרש, ומצד שני הביטוי במשנתנו "ומודה רבי יהודה" מלמד שמכיוון שבא לחלוק בכל זאת הוא מודה במוכר...

2.
יש שקובעים שגירסת המשנה לא "אימתי..." אלא "במה...". ועל הביטוי "במה" אומרת הגמרא בסנהדרין שרבי יהודה בא לחלוק.

3.
סנהדרין דף כד עמוד ב:

והא אמר רבי יהושע בן לוי: כל מקום שאמר רבי יהודה

סנהדרין דף כה עמוד א:

אימתי ובמה - אינו אלא לפרש דברי חכמים.
רבי יוחנן אמר: אימתי - לפרש, ובמה - לחלוק. ודכולי עלמא, אימתי לפרש הוא! - גברא אגברא קא רמית? - מר סבר: פליגי, ומר סבר: לא פליגי. - ולא פליגי? והתניא: בין שיש לו אומנות שלא הוא, בין שאין לו אומנות אלא הוא - הרי זה פסול! - ההיא רבי יהודה משום רבי טרפון היא. דתניא, רבי יהודה אומר משום רבי טרפון: לעולם אין אחד מהן נזיר, לפי שלא נתנה נזירות אלא להפלאה.

לפי רבי יוחנן שמחלק בין "אימתי" ל"במה" ונגרוס במשנתנו "במה" יוצא שברור שרבי יהודה בא לחלוק על תנא קמא.