הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטויים: "במתניתא תנא" "תנן" "תניא"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין פז ע"ב

במתניתא תנא: מטמאים באהל - והוא דאיכא רביעית. תנן התם: כל משקה המת - טהורין, חוץ מדמו; וכל מראה אדמומית שבו - מטמאין באהל"

1.
תוספות מסכת חולין דף פז עמוד ב:

תנן התם - תימה אי משנה היא הא דקאמר לעיל (במתניתין) תנא ומטמא באהל וקאמר עלה והוא דאיכא רביעית הו"ל לאתויי מתניתין דהכא
ונראה דברייתא היא
וה"נ אשכחן בהחולץ (יבמות דף לו:) דקאמר תנן רשב"ג אומר כל ששהה ל' יום כו' ואינה משנה בשום מקום ובפרק רבי אליעזר דמילה (שבת דף קלה:) גרסינן בכל הספרים תניא.

הוא טוען שלמרות הביטוי "תנן התם" מדובר בברייתא ולא במשנה. ואולי כוונתו גם, שבכל המקרים הללו יש לשנות את הגירסא ל"תניא".

2.
משמע בגמרא שהדינים ב"תנן התם" ההם מקור הדינים שב"במתניתא תנא" [כך מבואר ב"שוטנשטיין"].

3.
אם ה"תנן" הוא פתיחה למשנה [כמשמעות הרגילה של "תנן"], הרי מתעורר קושי שאין משנה כזאת בש"ס - משמע מתוס' ד"ה "תנן", וכך היא באמת העובדה. ויש אומרים שצריך לשנות הגירסא [שוטנשטיין, הערה 30] שבמקום "תנן" יש לגרוס "תניא".

4.
אולם לפעמים הגמרא מכנה גם ברייתא בנסוח של "תנן" ["מתיבתא", הערה יד, על פי "כללי הגמרא הנוספים לרבי יוסף קארו סימן תרי"ד, ב"הליכות עולם", עמוד שכא, ובסימן תצו ב"הליכות עולם" עמוד שי],

5.
ותוס' שואל: אם מדובר במשנה מדוע הגמרא הביאה קודם את "במתניתא תנא" ולא הביאה את אותו דין שכתוב גם ב"תנן התם".

6.
ונראה להסביר: גם אם היה מדובר במשנה הרי שהגמרא הביאה קודם ברייתא קצרה [ויתכן שזה ההסבר למונח "במתניתא תנא" – ציטוט של חלק מברייתא או של ברייתא קצרה], ואחר כך הביאה את המשנה כולה כדי להמשיך ולדון בה.

7.
ולפי זה ניתן גם להסביר מדוע אם מדובר בברייתא בכל זאת הגמרא פותחת ב"תנן", מפני שזהו באמת עיקר הדין – וזו ברייתא ידועה מאד ומקובלת על כל החכמים שהלכה כמותה - ויש להרחיב ולדון בה.