טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
לחוט של תכלת - ארגמון קהה קוצים
"ואמר רבא: בשכר שאמר אברהם אבינו אם מחוט ועד שרוך נעל, זכו בניו לשתי מצות, לחוט של תכלת ורצועה של תפילין ... אלא חוט של תכלת מאי היא? דתניא, רבי מאיר אומר: מה נשתנה תכלת מכל הצבעונין, מפני שתכלת דומה לים, וים דומה לרקיע, ורקיע דומה לאבן ספיר, ואבן ספיר דומה לכסא הכבוד, דכתיב: ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו וגו', וכתיב: כמראה אבן ספיר דמות כסא" (חולין, פט ע"א).
שם עברי: ארגמון קהה קוצים שם באנגלית: Banded Dye-Murex
שם מדעי: (Hexaplex trunculus (Murex trunculus
שם נרדף במקורות: חילזון
נושא מרכזי: מהו גוון התכלת?
לנושאים נוספים העוסקים בארגמון קהה קוצים (תכלת) - הקש/י כאן.
החלוץ, במאמצים לחדש את קיום מצוות "פתיל תכלת", שפסקה לפני כ – 1400 שנה, (1) היה האדמו"ר גרשון הייניך ליינר מראדז'ין שצבע בשנת 1898 פתילי פתילי ציצית בצבען כחול, שהוכן משלפוחית הדיו של רכיכה ימית נפוצה הנקראת דיונון הרוקחים (Sepia officnalis תמונה 1). מאז נוהגים חסידי ראדז'ין להטיל פתיל כחול בציציות טליתותיהם. מסופר שלפני השואה לימד האדמו"ר 10 מחסידיו את שיטת הצביעה על מנת להבטיח שהמסורת תשמר אך כולם ניספו בשואה. תהליך הצביעה שוחזר מחדש בארץ. מאז ועד היום עוסקים רבים בשאלות מגוונות הקשורות לסוגיה זו. השאלה העיקרית היתה הנסיון לזהות את החלזון שהיה מקור הצבע. לשיטת ראדזין נוספו עוד שתים עקריות: א. שיטת הרב הרצוג שהציע בדיעבד את הסגולית. מלכתחילה הוא סבר שמקור הצבע הוא הארגמון קהה הקוצים (תמונה 2) אך לאחר שלא הצליח להפיק ממנו צבע כחול העדיף את הסגולית (תמונה 3). ב. השיטה המקובלת היום, התפתחתה בתחילה על רקע מחקרים של חוקרים שאינם מבני ברית, מזהה את החילזון עם הארגמון קהה הקוצים. חילזון זה מספק בימינו את חומר הגלם לצביעת אלפי ציציות המתבצעת על יד עמותת "פתיל תכלת".
גם לאחר זיהוי החילזון נשארו שאלות רבות פתוחות והן נידונות בספרות הענפה העוסקת בתחום (באתר "פתיל תכלת" נמצאת ספריה גדושה בחומר רב). שאלה חשובה הנתונה למחלוקת היא מהו גוון התכלת? לכאורה יש בברייתא המובאת בסוגייתנו תשובה חד משמעית ועל פיה התכלת היא גוון של כחול: "דתניא, רבי מאיר אומר: מה נשתנה תכלת מכל הצבעונין, מפני שתכלת דומה לים, וים דומה לרקיע וכו'". אמנם אין בחלקה השני של הברייתא לסייע לנו משום שאין לנו מושג לגבי צבע אבן הספיר ובוודאי שלא לגבי כסא הכבוד אך הים והרקיע מוכרים לנו היטב. לאמיתו של דבר גם צבעם של הים והרקיע משתנה במהלך היום ובין עונות השנה ולכן לא הכל מזהים את התכלת עם הכחול.
לענ"ד הדעת נותנת שההשוואה שעורכת הברייתא בין הים לרקיע מחייבת שהכוונה דווקא לצבע הכחול ולא לגוונים אחרים. א. חלק מהגוונים האחרים כלל איננו מופיע בשניהם. ב. גוונים מלבד הצבע הכחול אינם מכסים באופן אחיד את פני השמים והים אלא מופיעים במקטעים מוגבלים ולכן אינם יכולים לייצג את צבעם באופן כללי. ג. קשה להניח שהברייתא התייחסה לגוון מיוחד המופיע במקביל בים וברקיע בפרק זמן קצר ויוצא דופן (למשל בזריחה או בשקיעה). הצבע הכחול הוא המכנה המשותף הרחב ביותר בין הים לרקיע ברוב שעות היום וברוב העונות ולכן הוא המתאים ביותר להשוואה. כבר הערוך כתב בערך "קלא אילן": "... וממי שתולה קלא אילן בבגדו ואומר תכלת הוא פי' אינדקו" (2). אין ספק שהאינדקו הוא האינדגו כלומר צבע כחול" . הראיות לכך שגוון התכלת הוא כחול רבות והרוצה להרחיב בנושא מוזמן לעיין בספרות העוסקת בנושא. סקירה יסודית מובאת בקונטרס "חותם של זהב" (עמודים 35-44). קונטרס מקיף זה יצא לאור בבני ברק עם הסכמתו של הרב שמואל נדל. כותבו (שלצערי הרב איננו מוכר לי) בחר להשאר בעילום שם ובפרוס הימים הנוראים אני מברכו ואת עם ישראל שיזכה ו"יפוצו מעיינותיו חוצה" הן בתורה והן בשם טוב בבריאות והרווחה לאורך ימים ושנים.
כאמור, זיהוי התכלת איננו מוסכם על הכול ושיטות נפוצות נוספות מלבד הכחול הן ירוק וארגמן (סגול - תערובת כחול ואדום). אסתפק בהצגת שיטתו של ד"ר ישראל זיידרמן המזהה את התכלת עם הארגמן (סגול).
צבע ארגמן
בניגוד לתפיסה המקובלת היום שהתכלת היא בעצם צבע כחול סובר ד"ר זיידרמן שהתכלת היא בצבע ארגמן (סגול). להלן יובאו עיקרי דבריו:
מדברי הספרי משתמע שיש צורך להשתמש בשני חומרי צבע כדי לקבל זיוף מוצלח של גוון התכלת: האחד "צבעונים", שהוא צבע אדום כלשהו; והשני, "קלא אילן", שהוא צובע צמחי כחול בשם אינדיגו. תערובת אדום וכחול יוצרת סגול. המקור לקלא אילן היה האיסטיס ו/או ניל הצבעים (ראה במאמר על האיסטיס). יש להעיר שבניגוד לגוון הכחול הטהור של אינדיגו סנתטי הרי שאינדיגו צמחי מקלא אילן נוצר עם כמות משתנה (עד 15%) של צבען אדום בשם אינדירובין. מידת הצורך להוסיף "צבעונים" הייתה תלויה אפוא באיכותו של הקלא אילן.
מעניין להעיר שבמקורות מאוחרים יותר בתלמוד ובהלכה הושמט אזכור המרכיב האדום, ומכך התקבל הרושם המוטעה שהשתמשו הקדמונים בקלא אילן בלבד בזיוף התכלת ושצבע המוצר היה כביכול כחול גרידא. יש לשער שהשימוש במונח "צבעונים" ליד המלה הספציפית "קלא אילן" היה נראה מיותר בדורות מאוחרים יותר שבהם כבר לא עסקו במלאכת הצביעה של התכלת וזיופה ולכן הוא הושמט בחיבורים המאוחרים.
תימוכין לדברי המדרש הנ"ל התגלו במערה בנחל חבר שבה השתמשו לוחמי בר כוכבא באותה התקופה עצמה שבה חובר הספרי. נחשפה פקעת סיבי צמר סגולים שהייתה מיועדת לדעת החופר פרופ' י. ידין לשמש להכנת תכלת לציצית. האנליזה הכימית הוכיחה כי הצובע שבצמר הוא תערובת של ציבען אדום (כרמיל = תולעת שני) עם ציבען כחול (אינדיגו = קלא אילן). הואיל ואינם תוצרת חלזונות, הסיק כי מדובר בקלא אילן. הקדמונים אכן השתמשו בצביעה כפולה עם אינדיגו וכרמיל כדי לזייף פורפורא, וקיבלו מוצר שהיה זול לעומת פורפרא מחלזונות. הסימן שקבע הרב הרצוג מביא אפוא למסקנה שגוון התכלת לציצית היה אכן סגול, שהוא אומנם הצבע המתקבל מארגמון קהה קוצים. מחקר הצובע שמכינים מחלזון זה גילה כי אינו אלא תערובת טבעית של שתי תרכובות כימיות, כאשר האחד הוא אינדיגוטין, ציבען כחול הזהה מבחינה כימית לצובע הצמחי אינדיגו, והאחר הוא ברומו אינדיגוטין, הזהה לצבען הארגמן. העדר המרכיב הכחול בארגמן מבדיל בינו לבין התכלת, ומסביר איך גוון הארגמן נוטה לאדמדם יותר מאשר התכלת.
 |
|
 |
|
תמונה 1. דיונון הרוקחים צילם: DAVID ILIFF |
|
תמונה 2. ארגמון קהה קוצים - קונכייה |
 |
|
 |
תמונה 3. סגולית דו-גונית. הקצף מופרש על ידי החילזון ומשמש כרפסודה לצורך ציפה
|
|
תמונה 4. מטבע צורי, עליו מוטבע הנשר, סמלו של הממשל הרומאי. בין רגליו קונכיית ארגמון קהה קוצים.
התמונה באדיבות עמותת "פתיל תכלת" |
(1) למעשה אין הסכמה לגבי התאריך בה נפסקה צביעת התכלת. האדמו"ר מראדזין סבר שהיא פסקה בימי הגאונים ולדעת הרב הרצוג כבר בתקופת הגאונים לא הייתה תכלת. הוא מסיק זאת מתוך כך שאין בשאילתות זכר לעניין. ראה למשל את מאמרו של הרב אליהו טבגר "אימתי פסקה התכלת מישראל".
(2) תודה לרב ד"ר הלפרין על ההפניה לדברי הערוך.
מקורות עיקריים:
ד"ר י"א זיידרמן, לחידוש מצות תכלת בציצית, תחומין ט', תשמ"ח, עמ' 423-446.
הרב מנחם בורשטיין, התכלת, ירושלים תשמ"ח.
רענן, מ, 'היבטים מדעיים וכלכליים בגידול חלזונות לצביעת פתיל תכלת'. על אתר, (כתב עת בלימודי ארץ ישראל, בהוצאת מכללת יעקב הרצוג), תש"ס, חוברת ו', עמ' 63-96. לעיון במאמר
לעיון נוסף:
"תכלת בזמן הזה"
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
