אור לציון
הרב יהודה זולדן

ברכת מלכים, ותפילה לשלום המדינה

"הרואה מלכי ישראל אומר ברוך שחלק מכבודו ליראיו, מלכי אומות העולם - אומר ברוך שנתן מכבודו לבשר ודם. אמר ר' יוחנן: לעולם ישתדל אדם לרוץ (לצאת) לקראת מלכי ישראל, ולא לקראת מלכי ישראל בלבד, אלא אפילו לקראת מלכי עכו"ם שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי עכו"ם". ובמסכתנו נאמר עוד (יט ע"ב), שאף עברו על איסורי טומאה מדרבנן - "מדלגין היינו על גבי ארונות של מתים", לקראת מלכים. הראי"ה קוק, (עין איה מסכת ברכות חלק ב עמ' 373) הסביר: "כבוד מלכים פועל הרבה במין האנושי להישיר את הדרכים, להעמיד המוסר והצדק על מכונו הראוי לו, על כן כל אחד צריך שיקח חלק בכבוד הזה לפי מה שיוכל".

על מי מהמנהיגים יש לברך כיום? האשכול (מובא בשו"ת רדב"ז א, רצו) סובר שיש לברך רק על מנהיג שיכול לשפוט אף עונשי מות. הרב עובדיה יוסף (שו"ת יחוה דעת ב סי' כח) מציין לפוסקים הסבורים שיש לברך על ראית נשיא המדינה "כיון שהסמכות בידו בזמן נשיאותו לאשר פסק דין מות או לאשר חנינה לנידון, יש לברך עליו בשם ומלכות". הרב אליעזר ולדנברג (שו"ת ציץ אליעזר חלק כב סי' יב) כותב שמברכים על מלך שיש בכוחו לשפוט ולהרוג, אך בתנאי שלבוש בגדי מלכות, שזהו כבודו. "אך אם לבוש רגיל איה כבודו להעריצו?". הרב יצחק יוסף, (ילקוט יוסף חלק ג עמ' תרב-תרד) כתב על נשיא מדינה בזה"ז, "אם לבוש בגדי מלכות שכולם רואים את יקר גדולתו ומברך בשם ומלכות, יש לו על מה לסמוך". אך נראה שאין צורך בבגדים מיוחדים ובלבד שהם מכובדים. כמו כן, שהברכה נתקנה לבעל המעמד והסמכות העליונה ביותר שבכל מדינה, ואין הדבר תלוי בהיקף סמכויותיו. יש מדינות בהם מלך או מלכה בראש, על אף שסמכויותיהן מצומצמות, ויש מדינות בהם ראש ממשלה או נשיא הם בראש. במדינת ישראל, נחשב נשיא המדינה "אזרח מספר אחד". הוא לא עומד בראש מפלגה, הוא סמל הכבוד, והברכה היא על כבודו.

במהלך הדורות תקנו לומר גם תפילות לשלומם האישי של מלכים: "הוי מתפלל בשלומה של מלכות"(משנה אבות פ"ג מ"ב). כך כותב המהר"ם פדובה (שו"ת, סי' פז): "מנהג הוא בכל הארצות האלו, כשהחזן אוחז הספר תורה בידו מברך המלך או שר המדינה, אותו ואת כל שריו, והספר תורה בידו. ואין חוששין להזכיר אותו בבית הכנסת על הספר תורה, ויש לנו סמך מן התלמוד כי אפילו במקדש היה עושין ככה, כדאיתא (יומא סט ע"א), שאמר שמעון הצדיק לאלכסנדרוס (אלכסנדר) מוקדון: בית שמתפללין בו עליך ועל מלכותך שלא תחרב'".

גם במדינת ישראל הנהיגה הרבנות הראשית לומר תפילה לשלום המדינה. התפילה היא על הבטחון וההגנה, על שלומם של הלוחמים וסיוע בניצחונם, על השלום בארץ, שלום פנימי ושלום מאויבים, שמחת היושבים בה, תפילה לקיבוץ כל הגלויות לארץ, לבניינה של הארץ ולירושלים, ליראת שמים ולשמירת התורה, לבואו של משיח בן דוד והחשתם של אחרית הימים. כל אלו הם כדי שתחול השכינה בארץ במלואה, וממילא בעולם כולו. על השלטון והמנהיגות לבצע ולממש את מה שביכולתם לשם מילוי שאיפות אלו, ורק משום כך נזכרת בתפילה גם ההדרכה הטובה והנכונה, לה הם נזקקים מידי שמים. בשונה מהתפילה לשלום המלכות, היא איננה עוסקת בשלומו האישי של המנהיג או המנהיגות ובשמירת שלטונם. השלטון, הממשלה, זהו דבר שמתחלף. הממשלה היא איננה העיקר. הפנייה "ושלח אורך ואמיתך לראשיה שריה ויועציה, ותקנם בעצה טובה מלפניך" באה לומר, שהקב"ה ידריך את השלטון בדרך ישרה ונכונה, ושהם יעשו את הדרוש על מנת לממש את הדברים האחרים המופיעים בתפילה. התפילה לא נאמרת מתוך פחד או לשם הבעת נאמנות לשלטון. היא נאמרת מפני שכל יהודי מרגיש אחראי ושותף בבניינו של עם ישראל בארץ, ובהגשמת כל היעדים שאנו מצווים למלא. הפנייה להדרכה ישרה לשרים וליועצים איננה הנושא המרכזי של התפילה, בניגוד לתפילה לשלום המלכות, בו המלך או מנהיגות אחרת, היא זו שעומדת במרכז התפילה.

מדינת ישראל איננה מפסיקה להיות "ראשית צמיחת גאולתנו" גם אם יש מצב קשה ומסובך מבחינה דתית או לאומית. לא בחירתו או מינויו של פלוני לראשות ממשלה או לשררה אחרת משנה את מעמד המדינה כראשית צמיחת גאולתנו. ממשלה היא זמנית, היא קמה ונופלת. ואדרבה, אם ממשלה לא ממלאת את הייעוד של עם ישראל בארץ, עלינו להתפלל בכוונה גדולה יותר, ואולי אף בתדירות גבוהה יותר, לא רק בשבת ובחג אלא מדי יום ביומו, שהקב"ה ינחם בעצה טובה מלפניו. חובתו של עם ישראל ליישב את הארץ ולגאלה, היא חובה נצחית, והתפילה לשלום המדינה היא על משימות ייעודיות אילו.

יוצא לאור על ידי: מרכז ישיבות בני עקיבא בישראל, בשיתוף מכון "משפטי ארץ", עפרה
המערכת: הרב אברהם גיסר -מכון "משפטי ארץ", עפרה
הרב יהודה זולדן – ישיבת ההסדר נוה דקלים- גוש קטיף
אלחנן גלט- מרכז ישיבות בני עקיבא בישראל, רמות שפירא
בסוגיות: ארץ, מדינה, צבא, ומקדש