טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

סוס בן סוסיא אחי פרדה יוכיח – סוס

"אמר רב אחדבוי בר אמי: משום דאיכא למימר סוס בן סוסיא אחי פרדה יוכיח, שאסור פרי עם פרי, ומותר פרי עם האם התם זרע האב הוא דקא גרים? דהא פרד בן סוסיא אחי פרדה יוכיח, שמותר פרי עם פרי, ואסור פרי עם האם" (חולין, קיד ע"ב). 

פירוש: אמר רב אחדבוי בר אמי בתשובה: אין זה קל וחומר גמור, משום דאיכא למימר [שיש מקום לומר]: סוס שהוא בן סוס וסוסיא [סוסה] שהוא אחי פרדה שאמו הסוסה המליטה אותה לאחר שהתעברה מחמור), יוכיח שלא כקל וחומר זה. שהרי במקרה זה אסור פרי עם פרי, שאסור הסוס בפרדה, אף שהם אח ואחות, ושניהם פרי של אימם הסוסה, ובכל זאת מותר פרי עם האם, שכן מותרת הרבעתו של סוס עם אמו! ודוחים: אין זו פירכה, שכן סיבת הדבר התם [שם] שאסור להרביע את הסוס עם אחותו הפרדה, הינה משום שזרע האב הוא דקא גרים [שהוא גורם] את זהותו של הנולד, וסיבת הדבר שהסוס הזה אסור בפרדה זו הינה משום שהיא בת מין אחר (חמור), ומה שהוא מותר באמו הסוסה הוא משום שהיא בת מינו. ואין זה ענין ל"פרי ופרי" (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ). 


שם עברי: סוס    שם באנגלית: Horse    שם מדעי: Equus caballus
  
שם נרדף במקורות: פרש, רמך, אביר, ענמלך      


נושא מרכזי: האם "סוסיא" הוא לשון זכר או נקבה?

לריכוז נושאים וקישוריות על הסוס הקש/י כאן.

במאמר "עבי קליה בר חמרא" ניסיתי לנתח בעזרת מקורות שונים האם "סוסיא" הוא שמו של סוס זכר או נקבה. לניתוח זה הייתה חשיבות ביחס לאופן הורשת תכונות הפרד (אורך האוזניים והזנב והקול). לדברי אביי ורב פפא (חולין, עט ע"א) הורשת התכונות איננה אקראית אלא נקבעת על פי זוויג ההורה ולכן עלינו לברר האם "סוסיא" ו"חמרא" הם הזכרים או הנקבות. "דאמר אביי: עבי קליה בר חמרא, צניף קליה בר סוסיא; ואמר רב פפא: רברבן אודניה וזוטרא גנובתיה בר חמרא, זוטרן אודניה ורבה גנובתיה בר סוסיא וכו'". התמונה העולה באופן כללי מהמקורות היא ש"סוסיא" הוא הזכר וכך מתורגם גם במילון סוקולבסקי. השם "סוסיא" מופיע בדרך כלל כאשר הגמרא מתייחסת לסוס באופן כללי (כאשר אין צורך להתייחס לזוויגו) ולכן ניתן להניח שכך שמו של הסוס הזכר. לדוגמה: "אמר רב: אסור לאדם לישן ביום יותר משינת הסוס. וכמה שינת הסוס? שיתין נשמי. אמר אביי: שנתיה דמר כדרב, ודרב כדרבי, ודרבי כדדוד, ודדוד כדסוסיא, ודסוסיא שיתין נשמי" (סוכה, כו ע"ב). 

בניגוד לאמור לעיל הרי שבסוגייתנו אין ספק ש"סוסיא" היא הנקבה: "אמר רב אחדבוי בר אמי: משום דאיכא למימר סוס בן סוסיא אחי פרדה יוכיח, שאסור פרי עם פרי וכו'". מפרש כאן רש"י: "אחי פרדה - שילדתה הסוסיא מן החמור והיה לה בן אחר מן הסוס הרי בן מותר עם אמו ואסור עם אחותו".  ייתכן ואכן הגרסה בנוסח הגמרא שבידינו משובש משום שבכת"י ותיקן Vatican, Bibliotheca Apostolica , Ebr. 122 מופיעה גרסה שונה והיא "סוסה". מעניין שבכתב יד זה הגרסה בדף עט ע"א היא "סוסתא" ולא "סוסה" למרות שבשני המקרים הכוונה לנקבה.



 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.