סקר
באיזה גיל התחלת ללמוד דף יומי






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "איכא דמתני"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין קכ ע"א


 ואיכא דמתני לה אמתניתין העור והרוטב והקיפה וכו' מצטרפין לטמא טומאת אוכלין אמר ריש לקיש: לא שנו אלא עצם דהוי שומר, אבל נימא לא הויא שומר, ור' יוחנן אמר: אפילו נימא נמי הויא שומר, א"ל ר"ל לר' יוחנן: ומי איכא שומר על גבי שומר? חלחולי מחלחל.

 

1.
הגמרא מבארת שיש מי שטוען שמחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש מוסבת על המשנה ולא על הברייתא במסכת אהלות.

2.
בדיון לפי הנוסחה השניה של מחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש [וחשוב להבהיר: מדובר כאן על גירסא שניה של כל הדו-שיח בין רבי יוחנן וריש לקיש.]
מעיר תוספות מסכת חולין דף קיט עמוד ב:

איכא דמתני לה אמתניתין כו' עד לא שנו אלא עצם - ה"נ הוה מצי למימר לא שנו אלא קרנים וטלפים שהן עצמן משום שומר אלא איידי דנקט לעיל לא שנו אלא עצם נקט נמי הכא עצם.

הערת תוס' היא: מכיון שבנוסח הראשון נאמר "לא שנו אלא עצם..." כך גם בגירסא השני השתמשו ב"לא שנו אלא עצם.." אע"פ שמתאים יותר לומר "לא שנו אלא קרנים וטלפים".

3.
הערת תוס' נראית "טכנית", אולם נראה שניתן להסיק ממנה דבר חשוב: מה פירוש הביטוי "ואיכא דמתני לה..."? ברור שאת שלושת המילים הללו כותב "עורך הגמרא". אולם מי אמר – בהמשך הגמרא - את כל הציטוט החדש של מחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש?

3.1
נראה, שברור – לפי תוס' – ש"עורך הגמרא" הכיר נוסחה אחרת של המחלוקת מאשר הנוסחה הראשונה בגמרא, והוא – "עורך הגמרא" – ערך ו"תיקן" את הגירסא וכתב "עצם" במקום "קרנים וטלפים" – כדי שתהיה הקבלה לגירסא הראשונה!

4.
ואם נמצא, שיש נפקא מינה בין שתי הנוסחאות בסוגייתנו, כמי תהיה ההכרעה?

5.
רא"ש מסכת ראש השנה פרק ג:

ובהני תרי לישני דר' יוחנן ה"ג ורב אלפס ז"ל פסקו כלישנא קמא דר' יוחנן.
וכן פסק ר"י בכל מקום דבכל תרי לישני של תורה הלך אחר המחמיר.

וריב"א כתב דבכל דוכתא הלכה כ"לישנא קמא" שהוא דברי המרובין. אבל איכא דאמרי היינו י"א והן מועטין.
ור"י גיאות ז"ל כתב דכל היכא דאיכא תרי לישני הלכתא כ"לישנא בתרא" [="לשון אחרון"]
דבעל הגמרא [="עורך הגמרא"] ראה דברי מי שישרו בעיניו וסידרן באחרונה לקבוע הלכה כההיא לישנא.
ומיהו נראה דהכא לא דמיא לתרי לישני דעלמא משום דאורחא למימר ארישא תחילה ובתר הכי איכא דמתני לה אסיפא. הלכך ליכא למיקם עלה הי מנייהו דאחריתי וצריכין למיעבד לחומרא.

הקטע הנ"ל של הרא"ש יסודי [וקצר] ביותר בהבנת סוגיות גמרא שיש בהם כמה "לשונות". בכל אופן הוא טוען שהביטוי "איכא דמתני..." לא מחייב שהלכה כמותו מפני שבדרך כלל מדובר על "איכא דמתני אסיפא", כלומר, שהגמרא מביאה דברי אמוראים שנסבו על הסיפא ולא על הרישא. וכיון שזה הגיוני שקודם מביאים הסבר [או מנסים להסביר] על הרישא ואחר כך על הסיפא אין מכאן הכרח שהלכה כ"איכא דמתני" [השני].

5.1
אבל, לסוגייתנו לא שייך, כי בסוגייתנו לא מדובר על רישא וסיפא, אלא על שינוי מסורת [דומה מאד ל"איכא דאמרי"], ולכן אם היתה נפקות להלכה כן היינו יכולים לומר שהלכה כ"איכא דמתני" [השני] לפי הסוברים שהלכה תמיד כלשון שני.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר