הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "חד אמר... וחד אמר..."

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין קכא ע"א

 האי בשר שפלטתו סכין היכי דמי? אי דחשיב עליה - אפי' באנפי נפשיה מיטמא! ואי דלא חשיב עליה - בטוליה בטליה! רבי אבין ורבי מיישא; חד אמר: מקצתו חישב עליו, וחד אמר: מקצתו פלטתו חיה ומקצתו פלטתו סכין. תנן התם: החרטום והצפרנים - מיטמאין ומטמאין ומצטרפין; חרטום - עץ בעלמא הוא! אמר רבי אלעזר: בחרטום תחתון, תחתון נמי עץ בעלמא הוא! אמר רב פפא: תחתון של עליון. צפרנים - אמר רבי אלעזר: מקום המובלעים בבשר, קרנים - אמר רב פפא: במקום שחותכין ויוצא מהן דם.

1.
הביטוי "חד אמר... וחד אמר..." - כ 200 מופעים בש"ס. פעמים רבות מדובר במחלוקת בין שני אמוראים [אלא שלא ידוע איזה דין מבין השניים מיוחס לכל אחד משני האמוראים]. כאשר מופיע הביטוי "איתמר" לפני הביטוי "חד אמר..." הרי שתמיד מדובר במחלוקת אמוראים.

2.
בסוגייתנו שני האמוראים מפרשים באופן שונה את המושג "אלל" במשנה, אבל הם לא חלוקים להלכה, וכך משמע ברמב"ם שמביא את שתי הדעות:

3.
כסף משנה הלכות טומאת אוכלין פרק ד הלכה ד:

חישב עליו וחד אמר מקצתו פלטתו חיה ומקצתו פלטתו סכין ומשמע דמר אמר חדא ומר אמר חדא ולענין דינא לא פליגי:

4.
בסוגיה ראוי להעיר גם הערה היסטורית שמתאימה להרבה סוגיות בש"ס. פעמיים מובאת קושיה של רבי אלעזר שחי בתקופת רבי יוחנן – בדורות הראשונים של האמוראים, ואילו מי שתירץ את הקושיות הוא "רב פפא" - תלמידו של רבא - שכבר שייך לתקופה המאוחרת של האמוראים [דור חמישי] ["אמורא מאוחר"]. מעניין מה חשבו שאר כל האמוראים עד דורו של רב פפא!

5.
אולי ניתן לומר שהם ידעו את תוכן תרוצו של רב פפא, אלא ש"עורך הגמרא" כתב את התרוץ ["שיבץ"/"שתל"] על שמו של "רב פפא" כי הוא ניסח זאת באופן ברור! [ואולי ניתן לומר על פי עקרונות דומים בדברי קבלה: הלכה זו קשורה לשורש נשמתו של רב פפא!]