הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטויים: "הלכה כרבי" / "בתראי"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין קכח ע"ב

 דתניא: יכול יהא בשר הפורש מן החי טמא? ת"ל: וכי ימות מן הבהמה מה מיתה - שאינה עושה חליפין, אף כל - שאינו עושה חליפין, דברי ר' יוסי, ר' עקיבא אומר: בהמה, מה בהמה - גידים ועצמות, אף כל - גידים ועצמות, רבי אומר: בהמה, מה בהמה - בשר גידים ועצמות, אף כל - בשר גידים ועצמות.
מאי איכא בין רבי לר"ע? איכא בינייהו: ארכובה,
בין ר"ע לר' יוסי הגלילי מאי איכא בינייהו? אמר רב פפא: כוליא וניב שפתים איכא בינייהו.

 

1.
יש שלוש דעות תנאים לבירור מקור הדין שבשר הפורש מהחי אינו מטמא. בפשטות הסוגיא משמע ששלושת התנאים חלוקים ביניהם.

2.
רמב"ם הלכות שאר אבות הטומאה פרק ב הלכה ג:

בשר הפורש מבהמה וחיה כשהן חיין בין טהורין בין טמאין טהור ואינו מטמא כנבילה, אבל אבר מן החי הפורש מהן מטמא כנבלה אחד אבר מן החי הפורש מן הבהמה עצמה או אבר הפורש מן השליל שבבטנה, והאיברים אין להן שיעור אפילו היה כשעורה או פחות מטמא והוא שיהיה האבר כברייתו בשר וגידין ועצמות ויהיה עליו בשר כדי להעלות ארוכה, היה הבשר פחות מהעלות ארוכה בחי או חסר עצמו טהור.

משמע מהרמב"ם שפסק כ"רבי".

3.
כסף משנה הלכות שאר אבות הטומאה פרק ב הלכה ד:

הכוליא והלשון והשפה וכו'. בס"פ העור והרוטב יכול יהא בשר הפורש מן החי טמא וכו' עד כוליא וניב שפתים איכא בינייהו ומדכתב רבינו ויהיה האבר כברייתו בשר וגידים ועצמות משמע דפסק כרבי
ויש לתמוה למה לא פסק כר"ע מחבירו
ועוד קשה דכיון שפסק כרבי הו"ל למעט ארכובה כמו שמיעט כוליא ולשון ושפה וצ"ע:

הוא שואל מדוע לא נפסק כרבי עקיבא על פי הכלל ש"הלכה כרבי עקיבא מחברו" – מ"רבי יוסי הגלילי".

3.1
ולא מובן, הרי גם "רבי" חלוק עליו, ואם כן יוצא, שאין הלכה כרבי עקיבא מחבריו!

3.2
ויתכן ליישב: כשקובעים שהלכה כחכם "מחברו" הכוונה היא לגבי חכם בן דורו, חכמים מאוחרים לו לא "נספרים" - ולכן צריך להיות שאין הלכה כ"רבי" מחבריו וכל השאלה היא מדוע באמת נפסק כ"רבי" אם אין כאן כלל הכרעה מחייב.

4.
ויש אומרים שהלכה כ"רבי" [="רבי יהודה הנשיא"] מפני שהוא "בתראי" – אחרון מבחינה כרונולוגית-היסטורית. [ראה "מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד קע ובהערה עז].

5.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל קסז:

... ואיך שיהיה שמעינן שפיר מכל האמור דדעת הרי"ף והרמב"ם וסתם תוספות והר"ן והרשב"א ורבי יונה והמרדכי והגהות מיימון ומוהרי"ט ומוהר"ש הלוי הוא דאמרינן הלכה כבתראי אף באמוראי קדמאי קודם אביי ורבא

וגדולה מזו מצאתי ראיתי לדמשק אליעזר על חולין דף תי"א א' דאף לגבי תנאי כתב דרבי שהוא אחרון ראה דברי ר' עקיבא ור' יוסי הגלילי ופליג אשניהם לכן הלכה כמותו עד כאן והוא אצלי חדוש גדול

שוב מצאתי בחפיש"ה דגם רבינו הגדול הראב"ד ז"ל מסכים הולך לשיטת הרי"ף וסיעתיה דאמרינן הלכה כבתראי גם באמוראי קדמאי שהרי כתב הרא"ש בשמו בפרק אלו מגלחין סי' ב' דכיון דרב אמי פליג אדרב והוא בתראה הלכתא כוותיה.

היוצא מן המקובץ הוא דכיון דרוב בנין ורוב מנין כולהו ס"ל דאמרינן הלכה כבתראי אף באמוראי קדמאי שקדמו לאביי ורבא ולא אשכחן מאן דפליג בהא מכת דקודמין אלא הרא"ש לחודיה אבתרייהו גררינן וכוותיהו ...

ה"יד מלאכי" מסכם את שיטתו וקובע:

5.1
הכלל של "הלכה כבתראי" חל גם לגבי אמוראים שלפני תקופת אביי רבא.

5.2
יש שיטה – שמוכיחה מסוגייתנו – ש"הלכה כבתראי" גם בין חכמי התנאים.

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)