מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן
האם עד נעשה דיין?
דיין שראה בעצמו את המקרה הנידון, האם הוא יכול גם להעיד וגם לשבת בדין? מדברי הגמ' עולה שבתחומים בהם העדות היא חובה מהתורה אין עד נעשה דיין. לדברי התוס' (ד"ה הנח), זו גזירת הכתוב, שעל העדים למסור עדותם בפני דיינים כאמור: "ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני ה'" (דברים יט, יז). לפני ה'- אלו הדיינים. הסבר אחר, כל עדות צריך שיהיה אפשר להזים אותה. אם העדים יהיו הדיינים, לא יהיה ניתן להזים אותם.
גם בדין דאורייתא עד פסול לדון אם העיד בפני בית דין, אבל עד שראה ואין צורך בעדותו יכול לדון. לכן בקידוש החודש, שנים שהעידו על ראית הירח פסולים לדון, אך אדם שלישי שראה ולא בא להעיד, כשר לדון. אמנם בדיני נפשות, מי שראה את המעשה, פסול לדון, כיון שבדיני נפשות יש צורך לחפש כל זכות אפשרית, ומי שראה את המעשה יקשה עליו ללמד זכות.
בתחום שמן התורה אין צריך כלל עדים, וחכמים הם שהצריכו עדים, אפילו עד המעיד נעשה דיין. דוגמא לדבר קיום שטרות. שטר שחתומים עליו עדים הוא בחזקת כשרות, שהרי "עדים החתומים על השטר נעשה כמי שנחקרה עדותן בבית דין" (כתובות יח ע"ב). בכל זאת, חכמים תיקנו שהשטרות יהיו טעונים קיום ע"י בית דין. ולכן שלשה דיינים שישבו לקיים שטר, ושנים מהם מכירים את חתימת העדים ואחד מהדיינים אינו מכיר, מעידים השנים בפני האחד, וחותמים כולם בקיום השטר.
כך מסכמים התוספות (בראש השנה כו ע"א ד"ה דרחמנא) את דבריהם כאן: "ובעד נעשה דיין יש דינים חלוקים כמו שפירשנו בכתובות: [א] דבעדות החדש דאורייתא עד הרואה הוא דנעשה דיין, [ב] ובקיום שטרות דרבנן אפילו עד המעיד נעשה דיין, [ג] ובדיני נפשות אפילו עד הרואה אין נעשה דיין".
הקב"ה הוא עד ודיין: "כי אתה הוא דיין ומוכיח ויודע ועד". יהי רצון שיעיד עלינו יודע תעלומות על תשובתנו (ע"פ רמב"ם הל' תשובה ב, ב), ויכתבנו ויחתמנו לחיים טובים ושלום.
