סקר
אני גולש בפורטל הדף היומי:






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

חרוב המורכב וסדן השקמה – חרוב ושקמה

 

"... אלא הא מני? ר' שמעון היא, דאמר: מקדיש בעין רעה מקדיש, דתניא: המקדיש את השדה הקדיש את כולה, רבי שמעון אומר: לא הקדיש אלא חרוב המורכב וסדן השקמה" (ערכין, יד ע"א).

פירוש: ומנין שלדעת ר' שמעון, המקדיש בעין רעה מקדיש? דְּתַנְיָא [ששנויה ברייתא]: הַמַּקְדִּישׁ אֶת הַשָּׂדֶה הִקְדִּישׁ אֶת כּוּלָּהּ, כל מה שמצוי בה באופן קבוע, גם מה שאינו נמכר בדרך כלל עם השדה, כגון בור וגת, וכן חרוב המורכב וסדן השקמה, שהם עצים חשובים. ר' שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לא הִקְדִּישׁ כל מה שמצוי בה, מפני שהמקדיש בעין רעה מקדיש, אֶלָּא רק חָרוּב הַמּוּרְכָּב וּסְדַן הַשִּׁקְמָה בלבד, מפני שאם אינו מקדישם, אלא משיירם לעצמו, נמצא שהם יונקים משל הקדש (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: חרוב מצוי   שם באנגלית: Carob, Locust tree   שם מדעי: Ceratonia siliqua

שם עברי: שקמה   שם באנגלית: False Sycomore Fig   שם מדעי: Ficus sycomorus


נושא מרכזי לעיון: במה שונים חרוב מורכב וסדן השקמה משאר העצים?

 
לדעת רבי שמעון המקדיש שדה לא הקדיש את כולה אלא רק חרוב מורכב וסדן שקמה. על פי סוגייתנו הטעם הוא משום שהמקדיש בעין רעה מקדיש אך חרוב מורכב וסדן שקמה שונים משאר העצים משום שהם יונקים משדה ההקדש יותר מאשר עצים אחרים. אומרת הגמרא (בבא בתרא, עא ע"ב): "תנן, ר' שמעון אומר: המקדיש את השדה לא הקדיש אלא חרוב המורכב וסדן השקמה; ותני עלה, אמר ר"ש: מה טעם? הואיל ויונקין משדה הקדש". רש"י (ערכין, יד ע"א) מפרש: "אלא חרוב המורכב וסדן השקמה - שהם זקנים וגדולים מאד, ויונקים משדה הקדש טפי משאר אילנות, והכי מפורש בבבא בתרא. סדן השקמה דדרך שקמין לקוץ אותם כדי שיגדלו בעובי וקודם שנקצץ קרי ליה בתולת שקמה ולאחר קציצה קרי ליה סדן השקמה הכי תניא במסכת נדה". על "סדן השקמה" ו"בתולת השקמה" כתבתי בהרחבה במאמר "אין קוצצין בתולת שקמה בשביעית".

ניתן לחלק את השאלה שהצגתי בראש הדברים לשני חלקים: א. במה מיוחדים הם החרוב והשקמה? ב. מדוע דווקא חרוב מורכב וסדן שקמה? התשובות לשתי השאלות חייבות, בהכרח, להסביר מדוע חרוב מורכב וסדן שקמה יונקים יותר מים בהשוואה למיני עצים אחרים או אפילו בהשוואה לחרוב שאיננו מורכב ו"לבתולת השקמה" (שקמה שעדיין לא נקצצה). כנראה שרש"י מתייחס לשתי השאלות כאחת וכותב: "שהם זקנים וגדולים מאד". העובדה שחרוב מורכב מעידה  על כך שהוא כבר גדול מאד ("זקן" בלשון רש"י). ניתן להסביר שחרובים המורכבים בזנים משובחים גדלים בקצב מהיר יותר מאשר חרובים שאינם מורכבים ולכן הם גם גדולים יותר. לחילופין ניתן להציע שהחרובים הורכבו רק לאחר שגדלו די הצורך כדי לפרוח ואז ניתן היה לקבוע, על פי הפריחה, האם העץ זכר או נקבה (ראה השוואה בתמונות 1-2). בשלב זה עצים זכריים שאינם מניבים הורכבו ברוכב נקבי משום שלא היה בהם צורך. על פי הצעה זו "חרוב מורכב" הוא לא בהכרח חרוב מורכב אלא חרוב בגודל הניתן להרכבה משום שאת עצי הנקבה לא היה צורך להרכיב. גם סדן השקמה הוא בהכרח עץ בוגר משום שכבר עבר את שלב "בתולת השקמה".
 

    
תמונה 1. חרוב - פריחה נקבית   תמונה 2. חרוב - פריחה זכרית


בעבר (1) כבר למדנו שלחרוב מורכב וסדן השקמה יש מעמד חשוב במיוחד בין שאר העצים אלא שבסוגייתנו ההלכה תלויה ביניקת מים מרובה ולא בחשיבות הכלכלית. ניתן לשער שחרוב ושקמה יונקים מים רבים משתי סיבות: א. עצם העובדה שהם עצים גדולים מחייבת יניקת מים רבים. עיקר איבוד המים בצמחים הוא דרך הפיוניות הנמצאות על פני העלים ולכן ככל ששטח העלווה גדול יותר כך גדל איבוד המים. בדרך כלל לעצים גדולים יש שטח עלווה גדול. על גדלם של החרוב והשקמה בהשוואה לעצי פרי אחרים שהיו נפוצים באותה תקופה תוכל לעמוד מתוך הטבלה הבאה:
 

חרוב 15- 20 מ' נוף רחב זית 3-6 מ'
שקמה 20 מ' נוף צפוף ברוחב 6 מ' תאנה 6-8 מ' נוף רחב
רימון 3-6 מ' אתרוג 2.5 – 4.5 מ'


גדלם הרב של החרוב והשקמה בא לידי ביטוי בהלכה המובאת במשנה בבבא בתרא (כד ע"ב): "מתניתין: מרחיקין את האילן מן העיר עשרים וחמש אמה, ובחרוב ובשקמה חמשים אמה וכו'". מפרש רש"י: "חרוב ושקמה - ענפיהם רבים".

ב. גורם נוסף המשפיע על קצב איבוד המים בצמח הוא גודל בית השורשים כלומר כמות הקרקע שממנה הצמח יונק מים ומינרלים. ככל שהשורשים ארוכים יותר וחודרים עמוק יותר לקרקע בית השורשים גדול יותר וכתוצאה מכך עולה קצב קליטת המים. החרוב והשקמה ידועים בשורשיהם הארוכים והעמוקים. מסיבה זו יש להרחיק אותם מהבור למרחק גדול יותר: "מתניתין: "מרחיקין את האילן מן הבור עשרים וחמש אמה, ובחרוב ובשקמה חמשים אמה, בין מלמעלה בין מן הצד וכו'" (בבא בתרא, כה ע"ב). בניגוד לפירושו לגבי ההרחקה מהעיר כאן מפרש רש"י: "חרוב ושקמה - שרשיהם מרובים". על ייחודם של שורשי החרוב נוכל ללמוד מהמדרש (בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה יג): "אמר רבי אלעזר בר ר"ש: אין הארץ שותה אלא לפי חיסומה. אם כן מה יעשו שרשי חרוב ושרשי שקמה ששרשיהם עד תהום, אלא כל אחד ואחד לפי צרכן, רבי חנינא בר' עיזקה רבי ברכיה בשם ר"י אמר שרשי חטה בוקעין בארץ ג' אמה, שרשי תאינה בוקעים בצור, אמר רבי לוי כך הוא כדקא אמרת לפי חסומה, וחרוב ושקמה אחד לשלשים יום תהום עולה ומשקה אותה מאי טעמא (ישעיה כז) אני ה' נוצרה לרגעים אשקנה, אמר רבי יהושע בן לוי בשעה שהמטר יורד הוא עושה פנים לאדמה".

מהספרות הגננית עולה שאמנם באיזור תפוצתה השקמה קשורה לבתי גידול לחים וזקוקה לכמויות מים גדולות יחסית אך התמונה לגבי החרוב מסובכת יותר. צמח זה נחשב עמיד ליובש (קסרופיט) (2) והוא יכול להתפתח באיזורים בהם ממוצע כמות המשקעים השנתית היא 250-500 מ"מ אלא שבתנאים אלו אין הוא מניב יבול בעל ערך מסחרי. לקבלת יבול ראוי לשמו על החרוב לקבל כמות של 500-550 מ"מ גשם בשנה וכמות זו משתווה לכמות המינימלית שבה יכולה להתפתח השקמה.

 

      
 תמונה 3.  שקמה             צילם:   avishai teacher  תמונה 4. חרוב  - מצל על משרדי בית ספר שדה כפר עציון  

 
 


(1) ראה במאמר "ואת החרוב שאינו מורכב, ואת בתולת השקמה"
(2) דבר הנובע מהמבנה הגלדני של עליו. העלים מכוסים בשכבת קוטיקולה עבה המונעת התאדות מים.
 

 

לעיון נוסף:

שקמה באתר צמח השדה 
חרוב מצוי באתר צמח השדה
פורטל הדף היומי: "בחרוב ובשקמה חמשים אמה""בחרוב ובשקמה כנגד המשקולת"
 


 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.




כתב: ד"ר משה רענן    © כל הזכויות שמורות

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר