סקר
אני גולש בפורטל הדף היומי:






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הסבר הביטויים: "הלכה כבתראי"; "מחלוקת אמוראים כמחלוקת תנאים"; "סוגיא כוותיה"   

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

ערכין יד ע"א-ע"ב


גמ'. אמר רב הונא: הקדיש שדה מליאה אילנות, כשהוא פודן - פודה אילנות בשווין, וחוזר ופודה קרקע בית זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף.
אלמא קסבר רב הונא: אדם מקדיש, בעין יפה מקדיש.
איתיביה רב נחמן לרב הונא: אחד המקדיש בחולת המחוז ואחד המקדיש בפרדיסות סבסטי - נותן בית זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף!
א"ל: ראויה לפרדיסות קאמינא.

איתיביה: בית זרע - אין לי אלא בית זרע, שדה גפנים ושדה קנים ושדה אילנות מנין? ת"ל: שדה, מ"מ!
אמר ליה: ה"נ פודה וחוזר ופודה.

איתיביה: הקדיש שלשה אילנות ממטע עשרה לבית סאה - הרי זה הקדיש את הקרקע ואת האילנות שביניהם, כשהוא פודה - פודה בית זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף, פחות מיכן או יתר על כן או שהקדישן בזה אחר זה - ה"ז לא הקדיש לא את הקרקע ולא את האילנות שביניהם; ולא עוד, אלא אפי' הקדיש אילנותיו ואח"כ הקדיש קרקע, כשהוא פודה - פודה את האילנות בשוויהן, וחוזר ופודה קרקע בית זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף!
וכי תימא, הכא נמי פודה וחוזר ופודה, הא מדסיפא פודה וחוזר ופודה, מכלל דרישא לא!

אלא הא מני? ר' שמעון היא, דאמר: מקדיש בעין רעה מקדיש, דתניא: המקדיש את השדה - הקדיש את כולה, רבי שמעון אומר: לא הקדיש אלא חרוב המורכב וסדן השקמה.
אי רבי שמעון, אימא סיפא: ולא עוד, אלא אפי' הקדיש אילנותיו ואח"כ הקדיש קרקע, כשהוא פודה - פודה את האילנות בשוויהן, וחוזר ופודה בית זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף; ואי רבי שמעון, ליזיל בתר פדיון וליפרקו אגב ארעייהו, דהא שמעינן ליה לרבי שמעון דאזיל בתר פדיון! דתניא: מנין ללוקח שדה מאביו והקדישה ואח"כ מת אביו, מנין שתהא לפניו כשדה אחוזה? ת"ל: +ויקרא כ"ז+ אם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחוזתו, שדה שאינה ראויה להיות שדה אחוזה, יצתה זו שראויה להיות שדה אחוזה, דברי רבי יהודה ור"ש; ר' מאיר אומר: מנין ללוקח שדה מאביו ומת אביו ואחר כך הקדישה, מנין שתהא לפניו כשדה אחוזה?
תלמוד לומר: +ויקרא כ"ז+ אם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחוזתו, שדה שאינה שדה אחוזה, יצתה זו שהיא שדה אחוזה; אילו לרבי יהודה ולרבי שמעון, אפי' הקדישה ואחר כך מת אב שדה אחוזה הויא, מאי טעמא? אי משום קרא, קרא לכדרבי מאיר הוא דאתא, אלא לאו משום דאזיל בתר פדיון!
אמר רב נחמן בר יצחק, רבי יהודה ורבי שמעון קרא אשכחו ודרוש: אם כן, לכתוב רחמנא אם את שדה מקנתו אשר לא אחוזתו, מאי משדה? שדה שאינה ראויה להיות שדה אחוזה." 

 

1.
המבנה הכללי של הסוגיה:

1.1
דינו של רב הונא

1.2
רב נחמן מקשה על רב הונא ממשנתנו

1.3
רב הונא מתרץ

1.4
רב נחמן מקשה על רב הונא מברייתא

1.5
רב הונא מתרץ

1.6
רב נחמן מקשה מברייתא נוספת

1.7
רב נחמן טוען שאי אפשר לתרץ באותו אופן כמו בברייתא הקודמת [בסעיף 1.5]

1.8
אלא דינו של רב הונא הוא לפי התנא קמא ואילו הברייתא שממנה הקשו עליו היא לפי רבי שמעון במחלוקתו עם תנא קמא – בברייתא [הברייתא הרביעית בסוגייתנו].

1.9
הגמרא מנסה להוכיח שלא יתכן לומר, שהברייתא שהקשו ממנה היא לפי רבי שמעון.

1.10
דחיית הקושי

2.
לפי המסקנה, דברי רב הונא היא אמנם כמו שיטת "תנא קמא" – [כסעיף 1.8]

3.
רב הונא סובר שהמקדיש – בעין יפה הוא מקדיש [כדי שההקדש ירויח]. הגמרא מסיקה זאת מדברי רב הונא. היסק זה נפתח בביטוי "אלמא קסבר", והוא נלמד מדין מסויים של רב הונא.

4.
מסקנת הסוגיה היא, שרב הונא סובר/פוסק כרבי שמעון במחלוקתו עם תנא קמא בברייתא שהובאה בגמרא.

4.1
ומעירים הפרשנים ["מתיבתא", הערה לג], שזו לא ברייתא אלא משנה במסכת בבא בתרא בדף עא עמוד א, ומשמע שם ש"תנא קמא" הוא רבי עקיבא.
תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף עא עמוד א:

ואפי' לרבי עקיבא דאמר: מוכר בעין יפה מוכר, הני מילי גבי בור ודות דלא קא מכחשי בארעא, אבל אילנות דקא מכחשי בארעא,

כלומר, רב הונא בסוגייתנו פסק כרבי עקיבא.

5.
השאלה המרכזית היא: מדוע הגמרא לא ציינה שרב הונא סובר כרבי עקיבא – כבר בתחילת הסוגיה – אחרי הקושיה הראשונה? ויותר מכך, הגמרא היתה צריכה לומר על רב הונא "לימא כתנאי".

6.
אלא יש לומר, שהגמרא ניסתה בכל המהלך להראות שדינו של רב הונא [ורבי עקיבא] מתאים לברייתות השונות, ורק "מחוסר ברירה" - הקושיה מהברייתא האחרונה – "מאלצת" את הגמרא לומר שאותה ברייתא היא כרבי שמעון. ראה "מתיבתא", הערות יח-כא.

7.
רמב"ם הלכות ערכין וחרמין פרק ד הלכה טו:

היתה מלאה אילנות אע"פ שלא פירש הרי הקדיש גם האילנות שכל המקדיש בעין יפה הוא מקדיש ומחשבין את האילנות בשוייהן והקרקע מודדין אותה ויהיה ערכה סלע ופונדיון לכל שנה ולכל זרע חומר כמו שבארנו.

השגת הראב"ד:

ומחשבין האילנות בשוייהן והקרקע מודדין. א"א אינו כן אלא שהן נפדין על גבי השדה ואע"ג דאמר רב הונא הכי בערכין שמעתיה דרב פפא דהוא בתרא מחזיא דלא ס"ל הכי דוק ותשכח.

הרמב"ם פוסק כרב הונא. והראב"ד טוען שרב פפא – בהמשך הסוגיה - חולק על רב הונא, ורב פפא – היה תלמיד של רבא – חי אחרי רב הונא, ולכן הלכה כמותו על פי הכלל של "הלכה כבתראי".

8.
רדב"ז הלכות ערכין וחרמין פרק ד הלכה טו:

היתה מלאה אילנות וכו'. פרק יש בערכין אמר רב הונא הקדיש שדה מלאה פירות כשהוא פודה פודה את האילנות בשויין וחוזר ופודה קרקע בית זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף אלמא קא סבר רב הונא מקדיש בעין יפה מקדיש
ואפילו לדעת הראב"ד דסבר דרב פפא פליג עליה דרב הונא ובתרא הוא
מ"מ הלכה כרב הונא דקאי כר"ע
דאמר המוכר בעין יפה מוכר וכן המקדיש ולא קי"ל כר"ש דאמר המקדיש בעין רעה מקדיש ואפילו רבנן דפליגי עליה דר"ע במוכר מודו דמקדיש בעין יפה מקדיש והכי איתא פ' המוכר את הבית הילכך יפה פסק רבינו כרב הונא:

הרדב"ז מגיב לטענת הראב"ד: כיוון שבמחלוקת העקרונית ההלכה צריכה להיות כרבי עקיבא [ואף "חכמים" מסכימים בזה לרבי עקיבא] נגד רבי שמעון [שהיה תלמידו של רבי עקיבא], לכן הלכה כרב הונא שפסק כרבי עקיבא, למרות שרב פפא היה "בתראי".

8.1
וקשה, הרי כשיש מחלוקת בין תנאים ובעקבותיה מחלוקת אמוראים צריך להכריע לפי כללי ההכרעה שבין האמוראים – ובסוגייתנו כרב פפא שהיה "בתראי" – כדעת הראב"ד.

9.
ונראה להסביר דברי הרדב"ז: תלוי מהי הסוגיה העיקרית. ובנושא זה הסוגיה העיקרית היא במסכת בבא בתרא – מחלוקת רבי עקיבא ורבי שמעון – ושם הלכה כרבי עקיבא, ולא מכריעים לפי סוגייתנו שכולה באה כ"אגב".

10.
כמו כן ניתן לומר שכל סוגייתנו סובבת סביב הקושיות על רב הונא ויישובם. לכן, ניתן לומר שסוגיתנו נקראת "סוגיה כוותיה" – כרב הונא, ואף מתאים לכלל של "מדשקיל וטרי אליביה הלכתא כוותיה" .

10.1
ואולי בזה ניתן לומר, שזוהי הסיבה שהגמרא לא אמרה מייד בקושיה הראשונה על רב הונא שהוא סובר כרבי עקיבא [כפי ששאלנו לעיל]. הגמרא ניסתה ליישב את דבריו בהסברים אחרים – כדי להדגיש שסוגייתנו נחשבת "סוגיה כוותיה" - כרב הונא! כלומר, כאשר סוגיה מרחיבה את הדיון [אולי אפילו לכאורה שלא לצורך] משמע היא פוסקת כאותה דעה שעליה היא מרחיבה [="סוגיא כוותיה", ומוגדר גם כמצב של "מדשקיל וטרי אליביה הלכתא כוותיה"]

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר