מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן
גילוח בחול המועד ויציאה לחו"ל
חכמים אסרו להתגלח בחול המועד: "כדי שלא יכנסו לרגל כשהן מנוולין". החשש הוא שהגילוח ידחה לחול המועד בזמן שיש יותר פנאי, וברגל עצמו יהיו מנוולים (רמב"ם פירוש המשנה). מי שהיה אנוס ולא יכל להתגלח לפני החג, כמו הבא ממדינת הים, יכול להתגלח בחול המועד. אך יש החולק: "רבי יהודה אומר: הבא ממדינת הים - לא יגלח, מפני שיצא שלא ברשות" (מועד קטן יד ע"א). ראשונים רבים מפרשים שהיציאה לחו"ל היתה ביוזמת היוצא, ולכן איננו אנוס. אך הראב"ד פירש ע"פ הירושלמי (מועד קטן ג, א) שמדובר במי שיוצא מארץ ישראל לחו"ל, ומאחר שאין רשות לצאת לחו"ל, לא יגלח. להלכה נפסק כשיטת חכמים החולקים על ר' יהודה: "ואלו מגלחין במועד ...הבא ממדינת הים בחול המועד, או שבא בערב הרגל ולא היה שהות ביום לגלח, והוא שלא יצא מארץ ישראל לחוצה לארץ לטייל" (שולחן ערוך אורח חיים סי' תקלא, ד). המשנה ברורה (ס"ק יד), כותב שאם היציאה לחו"ל היתה לעסקים או לשם מצוה, יכול להתגלח.
שני הנושאים הללו- גילוח בחול המועד, ויציאה לחו"ל לשם טיול, נידונו רבות בספרות האחרונים.
גילוח בחול המועד: בזמננו, הנוהגים להתגלח מתגלחים בכל יום, ואף סביר להניח שיעשו כן גם בשהותם בחו"ל, ובימי חול המועד הם נראים כאבלים. הרב משה פיינשטיין (שו"ת אגרות משה חלק או"ח א סי' קסג) התיר להתגלח בחול המועד "למי שיש לו צורך ביותר או מצטער ביותר, ואם אחד ירצה לסמוך על זה גם בשביל היפוי לבד אין למחות בידו, כי מעצם הדין הוא מותר". (בהרחבה: הרב יצחק פחה, תחומין ב).
יציאה לחו"ל: יציאה לצורכי פרנסה ואף לעסקים - "להרווחה", מותרת. באשר לטיול, הרב שאול ישראלי (שו"ת חוות בנימין, סי' קיד), כותב שהאיסור הוא משום שמחשיב את נופי חו"ל יותר ממראות ארץ ישראל, אך יציאה לימודית כמו להעמקת תודעת השואה מותרת, אך מכל מקום איננה מידת חסידות (בהרחבה: הרב שלמה דייכובסקי והרב ישראל רוזן, תחומין כ).
