מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן
מגילת אסתר – ספר ואגרת
מגילת אסתר כשרה: "עד שתהא כתובה אשורית, על הספר, ובדיו" (מגילה יז ע"א). כתב הקודש בלשון הקודש, על קלף, ובדיו עמיד. הלכה נוספת: "צריכה שרטוט כאמיתה של תורה" (מגילה טז ע"ב). אך לא בכל דומה המגילה לספר תורה: "מגילה נקראת ספר, ונקראת אגרת" (מגילה יט ע"א), וכפי שהדגיש הרמב"ם (הל' מגילה ב, ט-יב): "אין כותבין את המגילה אלא בדיו על הגויל או על הקלף כספר תורה, ...וצריכה שרטוט כתורה עצמה, ואין העור שלה צריך עבדה לשמה, ...היו בה אותיות מטושטשות או מקורעות, אם רישומן ניכר אפילו היו רובה כשרה, ואם אין רישומן ניכר אם היה רובה שלם כשרה, ואם לאו פסולה, ...המגילה צריכה תפירה עד שיהיו כל עורותיה מגילה אחת, ואינה נתפרת אלא בגידין כספר תורה. ואם תפרה שלא בגידין פסולה, ואינו צריך לתפור את כל היריעה בגידין כספר תורה אלא אפילו תפר בגידין שלש תפירות בקצה היריעה ושלש באמצעה ושלש בקצה השני כשרה מפני שנקראת אגרת ... ומנהג כל ישראל שהקורא את המגילה קורא ופושט כאגרת".
מדוע מגילת אסתר, היא ספר ואגרת? השפת אמת (פורים תרמ"ו) מסביר שכתיבת המגילה מאפיינת את הרקע והתקופה: "ענין ממוצע וחיבור מתורה שבכתב לתורה שבעל פה, שהרי אז התחיל שורש תורה שבעל פה אנשי כנסת הגדולה ובית שני". סיפור המגילה מתרחש במעבר שבין חיתום התורה שבכתב, ותחילת התורה שבעל פה. המגילה היא הנס האחרון שנכתב בכתבי הקדש (יומא כט ע"א), והתקיים דיון אם להכניסה לכתבי הקדש, או לא (מגילה ז ע"א). מרן הרב צבי יהודה קוק (קנין תורה עמ' ט), הסביר: "מגילת אסתר היא התורה שבכתב שהרי נצטרפה המגילה לכתבי הקדש, וגם תורה שבעל פה שחכמים הם מי שקבעוה קיימו וקבלו".
מגילת אסתר מחברת בין התורה שבכתב לשבעל פה, ועל כן מעמדה נצחי: "מגילת אסתר הרי היא קיימת כחמשה חומשי תורה וכהלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלין לעולם" (רמב"ם הל' מגילה ב, יח).
