מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן

ישיבה בעזרה למלכי בית דוד

"אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד (יומא כה ע"ב). רב נחמן (סנהדרין קא ע"ב) מסביר שבשל הלכה זו פילג ירבעם את הממלכה. ירבעם מלך במוצאי שמיטה, והיה ברור לו שרחבעם מלך יהודה יעמוד בראש מעמד הקהל שבחג סוכות הסמוך, אלא שהבין שבמעמד, רחבעם ישב והוא יעמוד, ואז יאמרו: זה מלך וזה עבד. ואם ישב, יחשב למורד במלכות ויהרג, וילכו אחרי רחבעם. מיד: "ויעש שני עגלי זהב" (מלכים א יב, כח).

רש"י (סוטה מ ע"ב), מסביר: "אין ישיבה בעזרה - דאין כבוד שמים בכך. אלא למלכי בית דוד - שחלק להם המקום כבוד, להראות שמלכותו שלימה". ובכל זאת, התוס' (יומא כאן ד"ה אין), כותבים שגם לכהנים היה מותר לשבת לצורכי עבודה, כגון בעת אכילת קדשים. וכמו כן, על אכילת קדשים נאמר: "למשחה" (במדבר טו, ח) - לגדולה כדרך שהמלכים אוכלים, דהיינו בישיבה.

הרב משה צבי נריה (צניף צלוכה עמ' 10), מסביר שדוד המלך הוא הרגל הרביעית לשכינה (זוהר בראשית דף רמח ע"ב), הוא הממליך ומשליט מלכות ה' בירושלים, והוא עושה את ירושלים כולה לכסא ה'. "לפי שמלכות בית דוד היא מלכות אלוקית, לא כמו שאר מלכויות של חול" (מהר"ל, נצח ישראל, פרק לה), ועל כן אין ממנים לעולם בירושלים אלא מלך שהוא מזרע דוד (רמב"ם הל' מלכים א, י), וכן "אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד", כי ישיבת מלך מבית דוד על כסא מלכות מסמלת השלמת מלכותו בבית המקדש של מטה "ומנין שכסא ה' זה המלך? שנאמר: 'וישב שלמה על כסא ה' למלך" (דהי"א כט, כג).

בירושלמי (יומא ג, ב), יש חולק: "אמר ר' אמי בשם ר' שמעון בן לקיש: אף למלכי בית דוד לא היתה ישיבה בעזרה". ובכל מקום שנאמר שמלך ישב, הכונה היא שהוא נשען על הקיר, או שהתפלל. לפי הירושלמי (עבודה זרה א, א), ירבעם לא קיבל את עצם העובדה שרחבעם יעמוד בראש מעמד הקהל.