מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן

שיר והלל בלילה

ברכה הסמוכה לחברתה, איננה פותחת בברוך (פסחים קד ע"ב). התוס' (ד"ה חוץ) דנים מדוע ברכת "יהללוך" שאחר ההלל, איננה פותחת ב"ברוך"? ומשיב: ש"יהללוך" סמוכה לברכה: "לקרוא את ההלל". אלא שקשה מהלל של ליל פסח, שם אין מברכים "לקרוא את ההלל"? לכן מסיק ש:"ברכה שאחר פסוקים, אין צריך פתיחה, שבלא פתיחה ניכרת התחלה". הוא מציין לירושלמי הכותב שבליל הסדר נוהגים לומר הלל בבית הכנסת, ולכן אין מברכים על ההלל בבית, אך מסיימים בברכה: "אשר גאלנו... שמחים בבנין עירך...בא"י גאל ישראל", מפני: "שאין כולה הודאה, דיש בה הפסק ותפילה שיגאל אותנו".

לפי רב האי גאון (שו"ת שערי תשובה סי' קב), אין מברכים על הלל בליל הסדר: "שאין אנו קורין אותו בתורת קוראים, אלא בתורת אומרי שירה". מה ההבדל בין קריאת הלל, לבין שירת הלל?

ההלל זהו שבח כללי לקב"ה על הנהגתו בעולם, כשנסי יציאת מצרים הם הבסיס, "המודל" לכל הישועות של עם ישראל. ההלל המצרי, נאמר בתפילת שחרית ברגלים, וכשנגאלים מצרה: "משום שיש בו חמישה דברים: יציאת מצרים, וקריעת ים סוף, ומתן תורה, ותחית המתים וחבלו של משיח" (פסחים קיח ע"א).

השיר זהו הודאה לה' על ההצלה מהאירוע המסוים שקרה. בשיר ובהודאה, מספרים ומודים על הנס שקרה עכשיו. בליל הסדר, נאמרים פרקי ההלל במסגרת מצות "המגיד", כסיפור והודאה על ההצלה והישועה שהיתה ביציאת מצרים. זהו הסיפור בעצמו, ולכן אין מברכים עליו, אין עומדים באמירתו, ומפצלים אותו לשנים.

ביום העצמאות קוראים הלל בתפילת שחרית, וכן תוקנו תפילות נוספות גם בערבית. היו שהציעו לתקן אמירת הלל בליל יום העצמאות כמו בליל הסדר. אך כאמור, בליל הסדר, אילו הם פרקי הלל הנאמרים כשיר, סיפור ושבח לה', על שאירע. מה שחסר בתקנת התפילה הוא אכן: הודאה והלל בבחינת שיר. הזמן שעובר גורם לשכחה, וקשיים וסיבוכים בהווה, גורמים לספקות. שיר- פיוט או כל סיפור דברים אחר, כדוגמת "על הניסים" בפורים וחנוכה, שמספר בצורה ברורה על ניסי מלחמת השחרור, ונס תקומת מדינת ישראל.