מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן
הצופים והסמוכים לירושלים- בפסח ובפורים
"מי שיצא מירושלים ונזכר שהיה בידו בשר קודש, אם עבר צופים שורפו במקומו, ואם לאו חוזר ושורפו לפני הבירה מעצי המערכה" (משנה פסחים מט ע"א). מצינו הלכות נוספות, התלויות בקו אוירי הנקרא "צופים" בסביבות ירושלים. איסור הקלת ראש נגד שערי מזרח המכוון לקודש הקדשים, מן הצופים ולפנים (ברכות סא ע"ב), הרואה חורבן המקדש מהצופים קורע (מועד קטן כו ע"א).
היכן "הצופים"? רש"י (ד"ה אם): "שם כפר שיכול לראות בית המקדש משם". תוס' (ד"ה אם) חולק ולפיו צופים הוא כל מקום בסביבות ירושלים, שמשם ניתן לראות את המקדש, כאמור: "איזה הוא צופים? הרואה ואינו מפסיק". (תוספתא פסחים ג, יג).
בקריאת מגילה מצינו הלכה דומה. בעיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון קוראים מגילה בט"ו באדר: "חלקו כבוד לארץ ישראל שהיתה חריבה באותן הימים ותלו אותה בימות יהושע בן נון" (ירושלמי מגילה א, א). מקום הסמוך לעיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, או שרואים ממנו את העיר המוקפת, קוראים בו גם כן מגילה בט"ו באדר (מגילה ג ע"ב).
יש קשר הדוק בין ערים מוקפות חומה, לבין ירושלים שאף היא מוקפת חומה. "ארץ ישראל מקודשת מכל ארצות...עיירות המוקפות חומה מקודשות ממנה ...לפנים מן החומה מקודש מהם" (משנה כלים א, ו-ח). המשנה מתארת מעגל שבלולי. קדושת הארץ מבין ארצות העולם, קדושת ערים מוקפות חומה מתוך ערי הארץ, קדושת ירושלים מבין הערים המוקפות חומה, והלאה עד לקודש הקודשים. הרב יוסף ראזין, הרוגוצ'ובר, (צפנת פענח על הרמב"ם הל' תעניות ה, טז) מסביר מה פשרן של אותן הלכות המרחיבות את גבול הערים הללו: "וסבירה ליה דאוירה נתקדש, אך לא הקרקע". הקדושה איננה מצטמצמת רק בתוך גבולות החומה, אלא פושטת באוירה עד לקו הראיה.
הלכות אילו הם הכנה לימים עתידים בהם תתפשט ירושלים עד דמשק (ספרי דברים א). "פרזות תשב ירושלים מרב אדם ובהמה בתוכה, ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב, ולכבוד אהיה בתוכה" (זכריה ב, ח-ט).
