שיעורים בהגדות חז"ל / הרב חנוך גבהרד

מתוך הספר: שיעורים בהגדות חז"ל
נידה עג ע"א

כָּל הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת

אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא מִתְגַּלֶּה אֶל גְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה וּמְגַלֶּה לָהֶם אֶת סוֹדוֹתֶיהָ. אֶחָד מֵחַכְמֵי הַתַּלְמוּד כָּתַב אֶת שֶׁלָּמַד מִמֶּנּוּ בְּסֵפֶר מְיֻחָד הַנִּקְרָא: "תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ". בִּמְקוֹמוֹת אֲחָדִים הֵבִיאוּ הַחֲכָמִים דְּבָרִים שֶׁלָּמְדוּ מֵאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב (ערוך: תנדב"א, ראה הקדמה ל"תנא דבי אליהו" הוצא' אשכול תשנ"א). כָּךְ לִמֵּד אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא: כָּל הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם, מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא. יֵשׁ לָתֵת אֶת הַדַּעַת כַּמָּה הֲלָכוֹת צָרִיךְ לִלְמֹד, כְּדֵי לִזְכּוֹת בְּהַבְטָחָה רַבַּת עָצְמָה זוֹ. עַל פִּי הַכְּלָל: "תָּפַסְתָּ מְרֻבֶּה _ לֹא תָּפַסְתָּ" (יומא פ/א), יֵשׁ לְהָנִיחַ שֶׁ'הֲלָכוֹת' הֵן שְׁתַּיִם! אָכֵן חֲזַ"ל אוֹמְרִים בִּמְפֹרָשׁ שֶׁכַּמּוּת הַלִּמּוּד הַמִּזְעָרִית, כְּדֵי לָצֵאת בָּהּ יְדֵי חוֹבַת לִמּוּד הַתּוֹרָה, הִיא "שְׁתֵּי הֲלָכוֹת בַּבֹּקֶר וּשְׁתֵּי הֲלָכוֹת בָּעֶרֶב" (ילק"ש תהילים תרי"ד, מובא בהקדמת המשנה ברורה). אָמְנָם מִתּוֹךְ חֶשְׁבּוֹן שֶׁבִּשְׁלֹשִׁים יְמֵי הָאֵבֶל עַל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, נִשְׁתַּכְּחוּ שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים הֲלָכוֹת (תמורה טו/ב), הֲרֵי שֶׁבְּכָל יוֹם וְיוֹם צָרִיךְ לִלְמֹד לְפָחוֹת מֵאָה הֲלָכוֹת, וְזֶה גַּם כְּנֶגֶד מֵאָה הַבְּרָכוֹת שֶׁתִּקֵּן דָּוִד הַמֶּלֶךְ לוֹמַר בְּכָל יוֹם (מנחות מג/ב. עיון יעקב תמורה טו/ב). לְמַעֲשֶׂה אֵין דַּי אֲפִלּוּ בְּאֶלֶף הֲלָכוֹת בַּיּוֹם! תְּחִלָּה צָרִיךְ לָדַעַת, אַחַר כָּךְ לַחֲזֹר עַל פִּי קֶצֶב אָחִיד, וְאַחַר כָּךְ צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ לְהַתְמִיד וְלִהְיוֹת מְחֻבָּר לְעוֹלָם הַהֲלָכָה. לָכֵן מִי שֶׁפָּגַשׁ נוֹשֵׂא שֶׁעֲדַיִן לֹא יָדַע עָלָיו, צָרִיךְ לִלְמֹד אוֹתוֹ עַל בּוּרְיוֹ, לֹא בְּקֶצֶב שֶׁל שְׁתֵּי הֲלָכוֹת בַּיּוֹם, וְגַם לֹא מֵאָה הֲלָכוֹת בַּיּוֹם, אֶלָּא לְהַסְפִּיק אֶת כָּל הַנּוֹשֵׂא כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר מַהֵר! לְשֵׁם כָּךְ עָלָיו לְהַקְדִּישׁ לָזֹאת אֶת כָּל הַזְּמַן! מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה? יָמִים אֲחָדִים לִפְנֵי חַג-הַפֶּסַח אָנוּ מִתְבַּשְּׂרִים עַל הַגְּאֻלָּה וְעַל בֹּא הַמָּשִׁיחַ. עַכְשָׁו צָרִיךְ לְהִתְאַרְגֵּן מַהֵר מְאֹד לְטָהֳרָה הֲמוֹנִית וּלְהַקְרָבַת הַפֶּסַח בְּמוֹעָדוֹ. יֹאמַר הַטִּפֵּשׁ: "שְׁתֵּי הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם"! שׁוֹטֶה שֶׁבָּעוֹלָם! מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב שַׁנֵּן שׁוּב וְשׁוּב אֶת כָּל הַמִּשְׁנָיוֹת וְהָרַמְבַּ"ם, נוֹשְׂאֵי הַכֵּלִים וְסִפְרֵי הַהֲלָכָה בְּנוֹשְׂאִים אֵלֶּה. אַחַר שֶׁתֵּדַע הַכֹּל עַל בּוּרְיוֹ, וְתִלְמַד הַכֹּל פְּעָמִים אֲחָדוֹת, תַּחֲזֹר תְּחִלָּה עַל עוֹד כַּמָּה סְדַרוֹת בְּנוֹת מֵאָה/מָאתַיִם אוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם, רַק אַחַר כָּךְ רַשַּׁאי אַתָּה לְהִכָּנֵס לְשִׁגְרָה שֶׁל "שׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם". הָרוֹכֵשׁ לְעַצְמוֹ מַכְשִׁיר כָּלְשֶׁהוּ, שֶׁהוּא מְלֻוֶּה בְּסֵפֶר הַדְרָכָה, לֹא נְכוֹנָה תִּהְיֶה הִגִּישָׁה שֶׁלּוֹ: "שְׁתֵּי הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם", שֶׁהֲרֵי אֵין לוֹ לָגַעַת בַּמַּכְשִׁיר בְּטֶרֶם יִקְרָא אֶת כָּל הַחֻקִּים, הַזְהִירוּיוֹת וָאֳפָנֵי הַשִּׁמּוּשׁ.

 

מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא

אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא הֶעֱנִיק לְשׁוֹנֶה-הַהֲלָכוֹת הַבְטָחָה רַבַּת-עָצְמָה: "מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא". לִכְאוֹרָה הָיִינוּ מַנִּיחִים שֶׁאֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא אָנוּ צְרִיכִים בְּמַאֲמָר זֶה, רַק כְּדֵי שֶׁיַּבְטִיחַ עוֹלָם הַבָּא, זֹאת לֹא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מִי שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר אֶת הַחֻקִּים שָׁם, אֲבָל הָעֻבְדָּה שֶׁצָּרִיךְ לִלְמֹד הֲלָכוֹת, זֶה פְּשִׁיטָא! שֶׁהֲרֵי כֵּיצַד נוּכַל לִחְיוֹת נָכוֹן לְלֹא יְדִיעַת הַחֻקִּים? לֹא נִתָּן לֶאֱחֹז בְּהֶגֶה שֶׁל מְכוֹנִית הַשּׁוֹעֶטֶת בַּכְּבִישׁ, וְלִלְמֹד אֶת חֻקֵּי הַתְּנוּעָה תּוֹךְ כְּדֵי הִשְׁתַּלְּבוּת בִּנְסִיעָה, כִּי הַסַּכָּנוֹת הִנָּן יוֹתֵר מִדַּאי רַבּוֹת הֵן לַנּוֹסֵעַ וְהֵן לַסּוֹבְבִים. כָּךְ הוּא גַּם בְּהִלְכוֹת יוֹם יוֹם, הַכִּשְׁלוֹנוֹת אוֹרְבִים עַל כָּל צַעַד וְשַׁעַל, וּבְאֵין-סְפֹר טָעֻיּוֹת וּשְׁגָגוֹת נִפְגָּשׁ מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֲלָכוֹת. הָאֵינוֹ בָּקִי בְּהִלְכוֹת שַׁבָּת, נִכְשָׁל בְּכָל שַׁבָּת וְשַׁבָּת, לְפָחוֹת פַּעַם אַחַת בְּאִסּוּר תּוֹרָה חָמוּר (הקדמת המשנה ברורה להלכות שבת). מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כֵּיצַד מַנִּיחִים תְּפִלִּין, קַיָּם סִכּוּי סָבִיר שֶׁהוּא אֵינוֹ מַנִּיחָם כַּהֲלָכָה. הָאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְבָרֵךְ כַּהֹגֶן, נֶחְשָׁב בְּמִדַּת מָה כִּכְפוּי טוֹבָה לַקָּבָּ"ה, שֶׁנֶּהֱנֶה מֵעוֹלָמוֹ מִבְּלִי לְהוֹדוֹת כָּרָאוּי, וְכֵן בְּכָל שְׁאָר הַמִּצְווֹת, וְלָכֵן צָרִיךְ לְשַׁנֵּן אֶת כָּל הַהֲלָכוֹת בְּהַתְמָדָה. כָּל זֶה אֵינוֹ קָשׁוּר לְ"שׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם". כָּל נַעַר עוֹד בְּטֶרֶם נִכְנָס לְגִיל הַמִּצְווֹת, צָרִיךְ לָדַעַת אֶת כָּל הַהֲלָכוֹת הַמְצוּיוֹת וְהַיּוֹם-יוֹמִיּוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת טָעֻיּוֹת. לְשֵׁם זֶה אֵין צֹרֶךְ בְּשָׁלִיחַ מְיֻחָד מֵעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים, שֶׁיָּבוֹא לָעוֹלָם הַזֶּה, יִכָּנֵס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְיֹאמַר דָּבָר כָּל כָּךְ פָּשׁוּט וּבָרוּר. אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא חִדֵּשׁ אַרְבָּעָה עֶקְרוֹנוֹת חֲשׁוּבִים שֶׁלֹּא הָיִינוּ יְכוֹלִים לָדַעַת עֲלֵיהֶם:
א _ בְּכָל יוֹם. מִבְּחִינַת יְדִיעַת הַהֲלָכוֹת אֶפְשָׁר לְהַקְדִּישׁ לְלִמּוּדָן שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת בְּכָל שַׁבָּת וְשַׁבָּת, וְזֶה דּוֹמֶה לַחֲצִי שָׁעָה בְּכָל יוֹם. אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לִמֵּד שֶׁזֶּה צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּכָל יוֹם! לֹא דַּי רַק לָדַעַת הֲלָכוֹת, צָרִיךְ לְחַבֵּר אֲלֵיהֶן אֶת הַנֶּפֶשׁ, לֶאֱהֹב אוֹתָן, לְהַרְגִּישׁ אוֹתָן כְּחֵלֶק בִּלְתִּי נִפְרָד מֵחַיֵּי הַיּוֹם-יוֹם, בִּגְלַל הַתְּכוּנָה הַטִּבְעִית לְהַעֲלִים-עַיִן מִמֶּחְדָּלִים עַצְמִיִּים, לֹא לִרְצוֹת לְהִתְאַמֵּץ הֵיכָן שֶׁקַּיָּם סָפֵק שֶׁהַמַּעֲשֶׂה אוּלַי לֹא רַע. אֶלֶף דֻּגְמָאוֹת כָּאֵלֶּה פּוֹגֵשׁ שׁוֹמֵר הַהֲלָכָה בְּכָל יוֹם וְיוֹם _ מִיָּד בְּהַשְׁכָּמָה, כְּשֶׁצָּרִיךְ לִטּוֹל יָדַיִם, יֶשְׁנָה אֶפְשָׁרוּת שֶׁלֹּא לְחַפֵּשׂ מַיִם בְּקִרְבַת-מָקוֹם, אֶלָּא לִצְעֹד עַד בֶּרֶז הַמַּיִם הַנֹּחַ וְהַזָּמִין, שָׁם מִתְגַּלֶּה סֵפֶל-מַיִם, שֶׁאוּלַי הָיוּ מְגֻלִּים בְּמֶשֶׁךְ הַלַּיְלָה וְנִפְסְלוּ לִנְטִילָה, אֲזַי הַנְּטִיָּה תִּדְחֶה חֲשָׁשׁ זֶה בִּטְעָנָה: "זֶה בְּסֵדֶר". כְּשֶׁמֵּהַבֶּרֶז יֵצְאוּ מַיִם עֲכוּרִים קִמְעָה, שֶׁאוּלַי פְּסוּלִים לִנְטִילָה, תֹּאמַר הַנְּטִיָּה "זֶה בְּסֵדֶר", אַחַר-כָּךְ אוּלַי נָגְעָה הַיָּד הַבִּלְתִּי נְטוּלָה בִּרְעוּתָהּ, וְהַנְּטִיָּה תֹּאמַר: "זֶה בְּסֵדֶר". כָּךְ שֶׁמֵּרֶגַע הַקִּימָה עַד שֶׁמַּגִּיעִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת לִתְפִלַּת שַׁחֲרִית, אֶפְשָׁר לִפְגֹּשׁ בְּעֶשְׂרִים סְפֵקוֹת שֶׁבְּנָקֵל אֶפְשָׁר לְהַכְשִׁיר אוֹתָן. כָּל אֵלֶּה עֲדַיִן אֵינָן חֲשׁוּבוֹת כִּשְׁאֵלוֹת אֲמִתִּיּוֹת, אוֹתָן הוּא עָתִיד לִפְגֹּשׁ מִיָּד כְּשֶׁיָּבֹא לְבֵית הַכְּנֶסֶת, כֵּיצַד מַנִּיחִים תְּפִלִּין? אֵיךְ מִתְפַּלְּלִים? זְהִירוּת בְּאוֹתִיּוֹת קְרִיאַת-שְׁמַע, זְמַנָּהּ וּזְמַן תְּפִלָּה וְעוֹד רַבּוֹת, מִיָּד עִם הַיְצִיאָה מִבֵּית הַכְּנֶסֶת לְחַיֵּי הַיּוֹם- יוֹם, עָתִיד כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ לִפְגֹּשׁ אֵין-סְפֹר הֲלָכוֹת וּשְׁאֵלוֹת, שֶׁהַבּוּר אֵינוֹ יוֹדֵעַ עֲלֵיהֶן, וַחֲסַר הַזְּהִירוּת אֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶן (שם-עולם לח"ח ז"ל ב/ז). מִי שֶׁלּוֹמֵד הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם, עָשׂוּי לְהַכְשִׁיר חֵלֶק גָּדוֹל מֵאוֹתָן סְפֵקוֹת, אֲבָל הוּא יַעֲשֶׂה זֹאת לֹא מִתּוֹךְ נְטִיָּה לְהַעֲלִים-עַיִן, אֶלָּא מִתּוֹךְ נְטִיָּה לַעֲשׂוֹת נָכוֹן, כִּי הַהֲלָכָה הִיא חֵלֶק בִּלְתִּי נִפְרָד מֵהָאִישִׁיּוּת שֶׁלּוֹ, וּבְכָל מָקוֹם הוּא מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת בֶּאֱמֶת נָכוֹן. לְשֵׁם כָּךְ בָּא אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא מֵהַשָּׁמַיִם וְלִמֵּד, שֶׁכְּדֵי לִהְיוֹת מְחֻבָּר לְתוֹרַת חַיִּים אֱנוֹשִׁית, לֹא דַּי לָדַעַת הֲלָכוֹת, אֶלָּא צָרִיךְ לִהְיוֹת מְחֻבָּר אֲלֵיהֶן דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ.
ב _ הַדָּבָר הַנּוֹסָף שֶׁאָנוּ זְקוּקִים בִּשְׁבִילוֹ לְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, הוּא 'הַבְטָחָה'! "מֻבְטָח לוֹ". בְּלִי אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא יְכוֹלִים הָיִינוּ רַק לִקְבֹּעַ זֹאת כְּצִפִּיָּה וּכְהַמְלָצָה, אוּלַי אֲפִלּוּ כְּהַמְלָצָה מִסְתַּבֶּרֶת, אֲבָל לֹא לְהַעֲנִיק עַרְבוּיוֹת וּבִטְחוֹנוֹת. רַק אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא יָכוֹל לְהַעֲנִיק בְּיָדָיו שֶׁל שׁוֹנֶה הַהֲלָכוֹת שְׁטַר, שֶׁאוֹתוֹ הוּא עָתִיד לְהַצִּיג לְפֵרָעוֹן בִּפְנֵי בֵּית-דִּין שֶׁל מַעְלָה, וְלִתְבֹּעַ אֶת שְׂכָרוֹ הַנִּצְחִי בְּגַן-עֵדֶן. שׁוּרַת הַדִּין מְחַיֶּבֶת אֶת שׁוֹנֶה הַהֲלָכוֹת לְהַגִּיעַ לְגַן-עֵדֶן, כִּי הַהַגְדָּרָה שֶׁל 'הֲלָכָה' הִיא "יֹשֶׁר שֶׁאֵינוֹ נוֹטֶה יְמִינָה וּשְׂמֹאלָה", דָּבָר הַמִּתְקַדֵּם בְּלִי סְטִיָּה, לְעוֹלָם לֹא יִגָּמֵר! הוּא חַיָּב לְהַגִּיעַ אֶל הַיַּעַד. לָכֵן לִמּוּד הֲלָכוֹת וְהַקְפָּדָה לִשְׁמֹר עֲלֵיהֶן בָּאֹפֶן הַנָּאוֹת, הִיא הַדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה שֶׁאֵין לָהּ קֵץ (ד"ח למהר"ל ג/יח).
ג _ עוֹד לִמּוּד חָשׁוּב הֶעֱנִיק לָנוּ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, בְּאָמְרוֹ שֶׁלּוֹמֵד הַהֲלָכוֹת לֹא רַק זַכַּאי לְחֵלֶק בְּגַן-עֵדֶן, אֶלָּא כְּבָר מֵעַתָּה הוּא "בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא". גַּם כַּאֲשֶׁר רַגְלָיו עֲדַיִן עַל הַקַּרְקַע שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, רֹאשׁוֹ כְּבָר בַּשָּׁמַיִם, רוּחוֹ כְּבָר מְרַחֶפֶת בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים. בְּכָךְ לִמֵּד אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לֹא רַק כֵּיצַד נִרְאֶה הָעוֹלָם הַבָּא, אֶלָּא כֵּיצַד נִרְאֶה כַּיּוֹם עוֹלָמָם שֶׁל בְּנֵי הָעוֹלָם הַבָּא.
ד _ "שׁוֹנֶה" זֶה מְשַׁנֵּן, חוֹזֵר שׁוּב וְשׁוּב כְּדֵי לִשְׁלֹט הֵיטֵב בַּחֹמֶר. מִפְּנֵי שֶׁקְּרִיאַת סֵפֶר הֲלָכָה בְּרִפְרוּף, אֵינוֹ נֶחְשָׁב כְּלוֹמֵד וְלֹא כְּשׁוֹנֶה, אֶלָּא כִּמְבַקֵּשׁ לַעֲבֹר בְּשָׁלוֹם אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה מִבְּלִי לְהִסְתַּבֵּךְ בְּאִסּוּרִים. הַזָּהִיר בְּזֹאת זוֹכֶה לִהְיוֹת לְפָחוֹת "בֶּן עוֹלָם הַזֶּה", וְלֹא כְּמוֹ מְתֻסְכָּלִים רַבִּים, הַחַיִּים בְּעוֹלָם שֶׁל חֹשֶׁךְ וּלְבָטִים, וַאֲפִלּוּ עוֹלָם הַזֶּה אֵין לָהֶם. אֲבָל כַּאֲשֶׁר יַתְחִיל לְשַׁנֵּן וְלִלְמֹד בִּיסוֹדִיּוּת, הוּא יִזְכֶּה לְרוֹמֵם אֶת הַחֹמֶר, וּלְהַתְחִיל כְּבָר כָּאן לִחְיוֹת חַיֵּי רוּחַ, שֶׁהָעוֹלָם הַבָּא יִהְיֶה לוֹ אַחַר כָּךְ הֶמְשֵׁךְ טִבְעִי.

 

הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ

שֶׁנֶּאֱמַר: "עָמַד [=הַקָּבָּ"ה בָּדַק וְאָמַד] וַיְּמֹדֵד [=מָדַד אֶת מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל תּוֹשְׁבֵי] אֶרֶץ [=אַרְצוֹת הָעוֹלָם], רָאָה [שֶׁלֹּא מְקַיְּמִים אֶת מִצְווֹתָיו, לָכֵן] וַיַּתֵּר [=הִתִּיר וְשִׁחְרֵר] גּוֹיִם" (חבקוק ג/ו). בֵּאֲרוּ חֲזַ"ל: הַקָּבָּ"ה רָאָה שֶׁהַגּוֹיִם אֵינָם מְקַיְּמִים אֶת הַמְצֻוֶּה עֲלֵיהֶם, עַל כֵּן הִפְקִיעַ מֵהֶם אֶת הַמִּצְווֹת, סִלֵּק אוֹתָם מֵהַחִבּוּר אֶל חֻקֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה, הִתִּיר אֶת מָמוֹנָם, וְקָבַע אֶת גּוֹרָלָם כְּגוֹרָל שְׁאָר חֻקֵּי-הַטֶּבַע, לֹא רַק שֶׁל בַּעֲלֵי-הַחַיִּים, אֶלָּא אֲפִלּוּ הַדּוֹמְמִים, כַּנֶּאֱמַר בַּהֶמְשֵׁךְ: "יִתְפּוֹצְצוּ הַרְרֵי-עַד, שָׂחוּ גִּבְעוֹת-עוֹלָם", כְּלוֹמַר: זֶה קָם וְזֶה שׁוֹקֵעַ, הַכֹּל עַל פִּי מְאֹרָעוֹת מְקוֹמִיִּים וְלֹא עַל פִּי תָּכְנִית הִסְטוֹרִית. עַתָּה בָּאָה הַדְגָּשַׁת הַדֶּרֶךְ לְהִתְעַלּוּת מֵחֻקֵּי הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי: "הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ" - לְמִי שֶׁמֻּפְקָע מֵחֻקֵּי-טֶבַע חַסְרֵי-הַבְחָנָה (חבקוק ג/ו), כְּלוֹמַר יֵשׁ לוֹ אֵיזוֹשֶׁהִי הֲלִיכָה וְדֶרֶךְ עוֹקֶפֶת, בָּהּ הוּא צוֹעֵד לְעֵבֶר הַמַּטָּרָה הַנִּצְחִית, יֵשׁ לוֹ דֶּרֶךְ הַמְנֻגֶּדֶת לַהִתְנַהֲגוּת הַמַּתִּירָנִית וְהַמֻּפְקֶרֶת שֶׁל הַגּוֹיִם, שֶׁגָּרְמָה לְהַפְקָרָתָם. 'הֲלִיכָה' עִם מַטָּרָה חַיֶּבֶת לְהַגְדִּיר תְּחִלָּה אֶת הַמַּטָּרָה, לְהַכִּיר אֶת הַשֶּׁטַח וְלִלְמֹד אֶת הַחֻקִּים, לָכֵן אַל תִּקְרִי 'הֲלִיכוֹת עוֹלָם', כִּי הָעוֹלָם אֵינוֹ הוֹלֵךְ, אֶלָּא הָאָדָם הוּא זֶה שֶׁהוֹלֵךְ, אֶלָּא 'הֲלָכוֹת', שֶׁמּוֹבִילוֹת אֶל 'עוֹלָם' =אֶל הַנֶּצַח, זֶהוּ הַסִּיּוּם: 'לוֹ' =אֶל זֶה שֶׁצּוֹעֵד בַּדֶּרֶךְ וְשׁוֹנֶה אֶת הַהֲלָכוֹת, כְּלוֹמַר: "הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת _ עוֹלָם לוֹ" =עַל יְדֵי לִמּוּד הַהֲלָכָה יוֹדְעִים כֵּיצַד לְהִזָּהֵר מִלַּעֲבֹר עַל אִסּוּרֵי הַתּוֹרָה, וְכֵיצַד לְקַיֵּם אֶת מִצְווֹת ה'.

 

הַדְרָן עֲלָךְ מַסֶּכֶת נִדָּה

בַּדְּרָשָׁה עַל סִיּוּם מַסֶּכֶת, נָהוּג לְחַבֵּר אֶת הַנּוֹשֵׂא שֶׁל סוֹף הַמַּסֶּכֶת עִם הַנּוֹשֵׂא הַמְבֹאָר בִּתְחִלָּתָהּ. בִּפְתִיחַת הַמַּסֶּכֶת הִתְבָּאֵר שֶׁאֶת זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל עֲרָבִית צְרִיכִים אָנוּ לָדַעַת מִתּוֹךְ הִתְבּוֹנְנוּת בְּמַעֲשֵׂיהֶם הַיּוֹם-יוֹמִיִּים שֶׁל הַכֹּהֲנִים, מִפְּנֵי שֶׁעַל פִּיהֶם צְרִיכִים אָנוּ לְיַשֵּׁר אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים שֶׁלָּנוּ, וְעִם קַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם שֶׁל עֲרָבִית, מִיַּד כְּשֶׁמַּתְחִיל יוֹם חָדָשׁ, אָנוּ זְקוּקִים לְתִזְכֹּרֶת זוֹ, לְהִתְבּוֹנֵן בְּמַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל הַכֹּהֲנִים, כְּפִי שֶׁבֵּאֵר בָּרַמְבַּ"ם: "תַּפְקִיד הַכֹּהֲנִים הוּא לְהוֹרוֹת אֶת דַּרְכֵי ה' הַיְשָׁרִים, וּמִשְׁפָּטָיו הַצַּדִּיקִים לָרַבִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלַלֵּוִי אָמַר _ _ _ יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶךָ לְיַעֲקֹב, וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל" (שמיטה יג/יב). זֶהוּ הַ"שָּׁלוֹם" הַמְבֹאָר בְּסוֹף הַמַּסֶּכֶת! כְּפִי שֶׁנֶּאֱמַר עַל שֵׁבֶט הַכֹּהֲנִים: "בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם _ _ _ תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ _ _ _ בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר הֲלָךְ אִתִּי _ _ _ כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַּעַת, וְתוֹרָה יְבַקְּשׁוּ מִפִּיהוּ" (מלאכי ב/ה- ז). מִמֵּילָא עִם סִיּוּם הַתַּלְמוּד, צְרִיכִים אָנוּ לְחַבֵּר אֶת שׁוֹנֶה הַהֲלָכוֹת אֶל הַשְּׁאֵלָה: "מֵאֵימָתַי קוֹרְאִים אֶת שְׁמַע בְּעַרְבִית"? שֶׁהִיא הַפְּתִיחָה שֶׁל הַתַּלְמוּד. הַתְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָה זוֹ זוֹעֶקֶת מֵאֲלֶיהָ עִם סִיּוּם הַתַּלְמוּד! שׁוֹנֶה הַהֲלָכוֹת יוֹדֵעַ מֵאֵימָתַי קוֹרְאִים אֶת שְׁמַע, יוֹדֵעַ עַד מָתַי קוֹרְאִים, יוֹדֵעַ כֵּיצַד קוֹרְאִים וְיוֹדֵעַ לָמָּה קוֹרְאִים. קְרִיאַת שְׁמַע הִיא קַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, שֶׁהִיא עֲבוֹדַת ה' הַצְּרִיכָה לִהְיוֹת מְשֻׁלֶּבֶת עִם לִמּוּד הַתּוֹרָה שֶׁל שׁוֹנֶה הַהֲלָכוֹת, וְאָכֵן אֶת שְׁנֵיהֶם כּוֹרְכִים אָנוּ בִּתְפִלָּה מְשֻׁתֶּפֶת _ אֶת לִמּוּד הַתּוֹרָה עִם עֲבוֹדַת ה', בַּעֲלֵי הַתֹּכֶן הַמְשֻׁתָּף. וְעַל הַשִּׁלּוּב שֶׁלָּהֶם אָנוּ מִתְפַּלְּלִים בְּכָל יוֹם: "יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ" ("אלקי, נצור").