ריפרוף מהיר על הדף / ארנון סגל
מסכת קנים דף כה
מדור שבועי המתפרסם בימי חמישי בעיתון "מקור ראשון"
מה בסך הכל ביקשה, המסכנה? להביא איתה שתי ציפורים במכה אחת, ולגמור כבר את חובותיה לבורא עולם (בתוספת תשורה נאה על כך שהביאה עד הלום) * ואולם המצב רק הולך ומסתבך. עשרות בעלי כנף ישלמו על כך בחייהם * הכל על הקרבנות שייאלצו לכפר על הטעויות, גם החשבוניות, שלנו
אשה שהתבטאה בנוסח 'הרי עלי קן כשאלד זכר', לא התכוונה באמת להיות מאוד פיוטית. בסך הכל היא ביקשה לומר שכשתלד בשעה טובה בן זכר, עם לידת הבן הזכר היא מתחייבת להביא (בנוסף לשתי הציפורים שגם כך היא מחוייבת בהקרבתן, [להלן 'קן']), שתיים נוספות מתוך רצון טוב. על אף ששתי ציפורי החובה שלה דומות זו לזו כמו שתי ציפורים, הן שונות לחלוטין: אחת מהן היא עולה, ואילו האחרת בכלל חטאת. לעומת זאת, שתי הציפורים שתרמה מיוזמתה הן זהות גם בייעודן – שתיהן עולות. כל זה מביא לכך שעל הכהן להתיז את דמן של שלוש מהללו (וסליחה על התיאורים הפלסטיים) בחציו העליון של המזבח, למעלה מחוט הסיקרא המתוח באמצע גובה המזבח (כדין עולת העוף), ואילו את דם הרביעית עליו להתיז דווקא מתחתיו (טוב, היא חטאת).
אך הכהן, כמה מאכזב, לא נהג כך. הוא שאף לנהוג בצורה שוויונית, והיזה את דם שתיים מהן למעלה מהחוט, ושתיים מהן למטה, מעבר לקווים. ממילא אין מנוס מלהביא ציפור נוספת שתושְפְּרץ למעלה מחוט הסיקרא.
זה עוד פשוט לחלוטין, אבל מה תאמרו כשקן החובה שלה וקן נדבתה באו משני סוגים שונים לחלוטין של ציפורים, אלו תורים ואלו בני יונה, והכהן פשוט לא מצליח להיזכר איזה מהסוגים הקריב תחילה (שנחשב חובה) ומה בסוף (נדבה)? הפיתרון: על מוכת הקִנים להביא שתי ציפורים נוספות, תור ובן יונה ליתר דיוק, ולהקריבם למעלה כעולה, במקום האובייקט האחד (שלא זוכרים מהו) שהוקרב למרבה הצער למטה מדי.
והמציאות מסתבכת עוד: מתברר שהיא פירשה בדיוק מה תביא עבור הקן שנדרה, זוג יונים או שמא תורים, אבל כעת היא ממש לא זוכרת מה, ובנוסף לכך הכהן המוכשר, הקריב שניים למעלה ושניים למטה (הוא כל פעם חוזר על אותה טעות). ובכן, עליה להצטייד בעוד שלושה פרטי-ציפורים בבואה למקדש: אחד מהסוג שכבר הביאה, שיותז למעלה מהחוט במקום עמיתו שנשפך דמו לשווא למטה (וחבל), ועוד שניים מהסוג האחר, למקרה שדווקא ממנו נדרה.
ואולם מה קורה כשמקריבת הציפורים שציינה-במפורש-איזה-סוג-תביא-אך-מיד-שכחה-מה, הביאה עמה קן של תורים וקן של עמיתיהם בני היונה, אבל אבוי, הכהן שהקריב בטעות שניים מהם למעלה ושניים למטה (שוויון, או לא?), איננו זוכר כלל מה הקריב בתחילה ומה בסוף?
ובכן, נשמו עמוק: עליה להביא עימה בנוסף לרביעיה שכבר מוצתה עד תום (הדם), רביעיה נוספת של עופות רעננים וחיים: תור ובן יונה במקום זה שנשפך לגמרי למטה ולא זוכרים אפילו מה היה שמו ולאיזו משפחת עופות השתייך, ובנוסף עוד בן זוג לכל אחד מהם, מספק איזה סוג הוקרב עבור נדרה, ואולי בכלל התחייבה להביא את הסוג האחר...
מספר הציפורים שעליה להכניס בסל הכהן הולך ועולה: אילו קבעה במפורש שתביא את נדרה יחד עם עולת החובה שלה, אך חוץ מזה איננה זוכרת דבר, ובפרט לא את סוג העופות שהתחייבה להם, והכהן חסר האחריות (טוב, זה ממש כרגיל), השליך כלאחר יד את דמם של שניים מהם למעלה מהחוט ושניים מתחתיו?
פסק הדין: על האומללה להביא עוד חמישה יצורים מעופפים: שני תורים+שני בני יונה עבור נדרה-שאיננה-זוכרת-מהו-בדיוק, ועוד ציפור אחת מהסוג שהובא בראשונה (על מנת להקריב את עולת החובה יחד עם קן הנדרים שלה). חמשת אלו ידממו יחדיו למוות על חלקו העליון של קיר המזבח.
כל זה, רבותיי, תחזיקו חזק, כשהביאה בתחילה קרבנות מסוג אחד של עופות (נחשו איזה. לא נשרים). אך אם בתחילה הביאה את עולתה וחובתה משני מינים שונים, והכהן כמובן איננו יודע לומר אפילו מה הוקרב אחרון (שנחשב כנדרה) – תביא עמה בבקשה מחדש שישה בעלי כנף, מתוכם שני תורים+שני בני יונה לנדרה, ותור ובן יונה עבור בן הזוג העולתי של החטאת האלמונית, שהלכה מבלי להבהיר מה היא ומי היא.
חכו, חכו, זה עוד לא נגמר. במקרה בו נתנה את ארבע הציפורים התמימות לכהן, מתוך מחשבה (תמימה, יש לומר) שהוא ינהג בהן כראוי להן, והכהן אפילו לא היה מסוגל לאחר מעשה לשחזר מה בדיוק עשה בהן (האם כולם נשפכו למעלה? למטה? חצי-חצי?). בנוסף לכך, גם אשת הציפורים לא זוכרת בכלל האם העניקה לו שני תורים ושני בני יונה, ואולי ארבעה תורים או שמא ארבעה בני יונה. ובכן, על הציפורית להמציא לידיו עוד שני תורים ושני בני יונה לנדרה (שהרי היא בבלק-אאוט מוחלט ואיננה זוכרת כלל איזה סוג קיבלה עליה להביא), ובנוסף ליטול עימה בן יונה+תור עבור עולת החובה (שמא טרם הובאה כלל), וגם חטאת אחת (לא משנה איזו, שהרי ייתכן שלא הוקרבה כלל בנגלה הראשונה). בן עזאי, אגב, מעלה את מספר הציפורים שלה לשיא של כל הזמנים: שמונה, מכיוון שדורש במקרה כזה שתי חטאות. אז נביא שמונה, למה לא?
