סקר
האם אתה לומד דף יומי עם תוספות?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

תנאים: "הלל ושמאי"; "הלכה כחכמים"

נידה ב ע"א


שמאי אומר: כל הנשים דיין שעתן,
הלל אומר: מפקידה לפקידה, ואפילו לימים הרבה.
וחכמים אומרים: לא כדברי זה ולא כדברי זה; אלא: מעת לעת - ממעטת על יד מפקידה לפקידה, ומפקידה לפקידה - ממעטת על יד מעת לעת."

1.
בפשטות יש במשנה 3 דעות: שמאי; הלל וחכמים.

2.
הלל מחמירים במשנתנו יותר משמאי, והרי בדרך כלל ידוע שבית הלל מקילים יותר מבית שמאי מלבד הלכות מוגדרות שנחשבות מקולי בית שמאי [משנה מסכת עדויות פרק ד משנה א: "אלו דברים מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל ביצה שנולדה ביום טוב בית שמאי אומרים תאכל ובית הלל אומרים לא תאכל בית שמאי אומרים שאור בכזית וחמץ בככותבת ובית הלל אומרים זה וזה בכזית"].

3.
ויש לומר שכאן מדובר בהלל ושמאי עצמם ולא ב"בית הלל" וב"בית שמאי".

4.
שיטת חכמים במשנתנו היא שיטה "ממוצעת" בין הלל לשמאי [כך מוגדר בפרוש "שוטנשטיין"].

5.
רמב"ם הלכות מטמאי משכב ומושב פרק ג הלכה ד:

הנדה והזבה ושומרת יום כנגד יום והיולדת אע"פ שלא ראתה דם כולם מטמאות למפרע מעת לעת או מפקידה לפקידה וזהו הנקרא מעת לעת שבנדה, כיצד אשה שהיתה טהורה ואין לה וסת ובדקה עצמה בשחרית ומצאה טהורה ובחצי היום בדקה עצמה ומצאה דם הרי כל הטהרות שעשתה משעת פקידה ראשונה עד שעת פקידה שניה טמאות למפרע, וכן אם בדקה היום ומצאה טהורה ולאחר שנים או ג' ימים בדקה ומצאה דם כל הטהרות שעשתה מעת שבדקה ומצאה דם עד כ"ד שעות טמאות למפרע, ועד שלאחר התשמיש הרי הוא כפקידה ושלפני התשמיש אינו כפקידה מפני שאינה בודקת בו יפה.

הרמב"ם פסק במחלוקת שבמשנתנו כחכמים.

6.
כסף משנה הלכות מטמאי משכב ומושב פרק ג הלכה ד:

הנדה והזבה כו' כולן מטמאות למפרע מעת לעת וכו'. בריש נדה וכחכמים דשקלי וטרו אמוראי לפרושי מילתייהו ופרט רבינו את אלו מפני +עיין בתשובת חת"ם סופר חלק יו"ד סי' קנ"א+ שבפרק יוצא דופן (דף מ"ב) פרטום שהרי על כל הנשים אמרו בריש נדה. ואפשר דלרבותא נקט הני וכ"ש אחרות והני בכלל דקתני מתני' הן. ומ"ש ועד שלאחר התשמיש הרי היא כפקידה ושלפני תשמיש אינו כפקידה וכו'. שם עלה ה' אמר רב יהודה אמר שמואל עד שלפני תשמיש אינו [ממעט] כפקידה מ"ט א"ר קטינא וכו' מתוך שמהומה לביתה אינה מכנסת לחורין ולסדקין:

ה"כסף משנה" מסביר, שהסיבה לכך שהרמב"ם פסק כחכמים היא, מכך שהאמוראים בגמרא דנו בהסבר דברי חכמים ומשמע מכך, שהם פוסקים כמותם - כחכמים ["מדשקיל וטרי אלביה הלכתא כוותיה"].

7.
ונשאלת השאלה: הרי בין כך הלכה צריכה להיות כחכמים מפני שהם "רבים" מול יחיד: מול שמאי – לחוד; ומול הלל – לחוד!

8.
ויותר קשה:
"לקט כללי הגמרא" [כהן מנשה], כרך א, עמוד נה:

שאלה מה שמוחזק בידינו להלכה כבית הלל כשנחלקו עם בית שמאי האם דין זה נאמר גם כן כשהלל נחלק לבד נגד שמאי הלכה כהלל
תשובה יש אומרים במחלוקת שמאי והלל אין לנו כלל לפסוק כהלל שלא נאמר כלל זה אלא דווקא כשנחלקו בית שמאי ובית הלל יתירה מזו אין לנו לפסוק כבית הלל אלא כשנחלקו במפורש ויש אומרים כל שמוחזק בידינו להלכה כבית הלל אף שלא נחלקו במפורש הלכה כבית הלל

אם אין הכרח לומר שהלכה כהלל נגד שמאי אז בודאי שאין הלכה כמותו נגד "חכמים" שהם "רבים", והשאלה חוזרת.

9.
ואולי נאמר שכן ההלכה היא – באופן עקרוני - כ"הלל" עצמו [כמו לגבי "בית הלל"]– ואולי אף נגד רבים, ולכן ה"כסף משנה" נזקק להוכחה מתוך מהלך הגמרא, שכך היא פסקה - כחכמים.

10.
ואולי אפשר להוסיף: הרי ההלכה שנקבעה כ"בית הלל" מבוססת על כך שיצאה בת קול וקבעה "הלכה כבית הלל" ונראה לומר, שממילא ברור שגם הלכה תהיה כ"הלל" עצמו – אבי שושלת "בית הלל".

11.
ויש לשאול מיהם חכמים?

11.1
האם מדובר בחכמים שחיו בזמן הלל ושמאי עצמם או בחכמים יותר מאוחרים.

11.2
או אולי בכלל מדובר בהכרעת "עורך המשנה" – רבי יהודה הנשיא, והביטוי "חכמים" נועד להודיע שכך פסק בית דינו של רבי יהודה הנשיא.

11.3
הערה: מכיון שמשמע מהפרשנים שדברי שמאי והלל הם מדרבנן אז יתכן שה"חכמים" במשנתנו הם אותם "חכמים" שגזרו...

12.
ועוד על "הלל" ו"שמאי":
מהלשון "דיין שעתן" בדברי שמאי משמע ששמאי התייחס בדבריו אחרי ששמע את דברי הלל, אלא שה"תנא" ["עורך המשנה"] סידר את דברי שמאי לפני הלל מפני שכך נהגו בית הלל להקדים את דברי בית שמאי לדבריהם ["מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד א].

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר