סקר
האם אתה לומד דף יומי עם תוספות?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "אדרבה"

נידה ב ע"ב


אדרבה, העמד מקוה על חזקתו ואימא לא חסר!
...

אדרבה, העמד יין על חזקתו ואימר לא החמיץ!"

1.
בסוגייתנו מופיע הביטוי "אדרבה" פעמיים. כאשר הגמרא מקשה שדין מסויים, כמו בסוגייתנו, צריך להיות "הפוך" היא משתמשת בביטוי "אדרבה",

2.
ובביטוי הדומה - "איפכא מסתברא" - הגמרא משתמשת כאשר יש שני דינים, והקושיה היא ששני הדינים צריכים להיות הפוכים [מכח סברא], כלומר, הדין במקרה האחד צריך להתאים דווקא למקרה השני, והדין במקרה השני מתאים דווקא למקרה הראשון.

3.
משמעות הביטוי "אדרבה" היא, שהטענה הנגדית איננה טוענת שהטענה הראשונה איננה נכונה, אלא היא טוענת שהטענה השניה ["העמד מקוה..." ו-"העמד יין..."] חזקה יותר והיא זו שמכריעה את הדין.

4.
בספר יד מלאכי:

"הכי נמי מסתברא" – כל היכא דקאמר הכי ממנו אתה למד דההוא תרוצא לאו דרך דחיה אתמר אלא לפום קושטא דמילתא"

הביטוי "מסתברא" [כנראה בכל צירוף, ותקף גם לגבי האמור לעיל בסעיף 2] משמעותו שעורך הגמרא מכריע שכך המסקנה, ואילו הביטוי "אדרבה" [כבסוגייתנו] יוצר ספק [ומתאים להערת "שוטנשטיין", הערה 9]. וראה ב"מתיבתא", הערה יג בסופו שיש להעדיף את סברת ה"אדרבה".

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר