הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "אי נמי"

אמוראים: חזקיה ורבי ינאי

נידה ג ע"ב

 איתמר: קופה שנשתמשו בה טהרות בזוית זו, ונמצא שרץ בזוית אחרת. חזקיה אמר: טהרות הראשונות טהורות, רבי יוחנן אמר: טהרות הראשונות טמאות. והא (בית) שמאי והלל מודו בקופה דטהרות הראשונות טמאות! כי מודו שמאי והלל - בקופה שיש לה שולים, כי פליגי חזקיה ורבי יוחנן - בקופה שאין לה שולים. אין לה שולים - מ"ט דר' יוחנן? אין לה שולים ויש לה אוגנים.
והתניא, המדלה עשרה דליים מים בזה אחר זה ונמצא שרץ באחד מהן - הוא טמא וכולן טהורין. ואמר ריש לקיש משום רבי ינאי: לא שנו אלא שאין לה אוגנים, אבל יש לה אוגנים - כולן טמאין; לימא חזקיה לית ליה דר' ינאי!
מיא - שרקי, פירי - לא שרקי; אי נמי: מיא - לא קפיד עלייהו, פירי - קפיד עלייהו,
ואי בעית אימא: כי מודו שמאי והלל - בקופה שאינה בדוקה,"

1.
הגמרא מציגה מחלוקת בין אמוראים - חזקיה ורבי יוחנן - ולכן הפתיחה להצגת המחלוקת היא על ידי הביטוי "איתמר".

2.
הגמרא מקשה על חזקיה מהברייתא [הראשונה] לעיל.

3.
הגמרא מעמידה את הסיטואציה [אוקימתא] שבה חלוקים חזקיה ורבי יוחנן.

4.
לפי האוקימתא הנ"ל הגמרא מקשה על חזקיה מברייתא.
הקושי מהברייתא הוא על סמך הסבר ריש לקיש בשם רבי ינאי. והגמרא כאילו מקשה האם חזקיה חולק על רבי ינאי...

5.
הגמרא מיישבת בשני אופנים. האופן השני פותח בביטוי "אי נמי"

6.
הגמרא מיישבת את הקושיה על חזקיה באופן נוסף, ונפתח בביטוי "ואיבעית אימא..."

7.
השאלה על חזקיה היא מרבי ינאי.

8.
"רבי ינאי" - יש תנא בדור הרביעי ויש אמורא בדור הראשון תלמידו של רבי ובדורו של רבי יוחנן.

8.1
אם מדובר בחכם בן דורו של חזקיה [חצי דור לפני רבי יוחנן וריש לקיש] מה הגמרא מקשה עליו, הרי יתכן שחזקיה חולק עליו! - "גברא אגברא קרמית"?

8.2
ואם נאמר שמדובר ברבי ינאי - תנא בדורו של רבי עקיבא - ברור מדוע יש קושיה על חזקיה שאינו רשאי לחלוק על תנא.

8.3
גם הניסוח "אמר ריש לקיש משום רבי ינאי" משמיענו שמדובר ברבי ינאי שחי הרבה לפני ריש לקיש כי אם היה "רק" בדור שלפני ריש לקיש היה כתוב "אמר ריש לקיש אמר רבי ינאי".

9.
הביטוי "אי נמי" [בסעיף 5 - לעיל] מלמד שזהו הסבר "שווה ערך" להסבר הקודם ואין עדיפות לאחד משני ההסברים. ואילו בהמשך - הביטוי "ואיבעית אימא" מלמד [לפחות, על פי שיטתו העקבית של הרמב"ם] שזו הכרעת עורך הגמרא. - להלכה.