סקר
האם אתה לומד דף יומי עם תוספות?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

אמוראים: חזקיה ורבי יוחנן

נידה ד ע"א


 איתמר: קופה שנשתמשו בה טהרות בזוית זו, ונמצא שרץ בזוית אחרת.
חזקיה אמר: טהרות הראשונות טהורות, רבי יוחנן אמר: טהרות הראשונות טמאות. והא (בית) שמאי והלל מודו בקופה דטהרות הראשונות טמאות! כי מודו שמאי והלל - בקופה שיש לה שולים, כי פליגי חזקיה ורבי יוחנן - בקופה שאין לה שולים. אין לה שולים - מ"ט דר' יוחנן? אין לה שולים ויש לה אוגנים. והתניא, המדלה עשרה דליים מים בזה אחר זה ונמצא שרץ באחד מהן - הוא טמא וכולן טהורין. ואמר ריש לקיש משום רבי ינאי: לא שנו אלא שאין לה אוגנים, אבל יש לה אוגנים - כולן טמאין; לימא חזקיה לית ליה דר' ינאי! מיא - שרקי, פירי - לא שרקי; אי נמי: מיא - לא קפיד עלייהו, פירי - קפיד עלייהו, ואי בעית אימא: כי מודו שמאי והלל - בקופה שאינה בדוקה,
כי פליגי חזקיה ור' יוחנן - בקופה בדוקה; מר סבר הא בדקה, ומר סבר - אימור עם סילוק ידו נפל. והא דומיא דאשה קתני, ואשה בדוקה היא! כיון דשכיחי בה דמים - כשאינה בדוקה דמיא. ואיבעית אימא: כי מודו שמאי והלל - בקופה שאינה מכוסה, כי פליגי חזקיה ורבי יוחנן - בקופה מכוסה. מכוסה - היכי נפל? כגון שתשמישה ע"י כסוי. והא דומיא דאשה קתני, ואשה מכוסה היא! כיון דשכיחי בה דמים - כשאין מכוסה דמיא. ואיבעית אימא: כי מודו שמאי והלל - בזוית קופה, כי פליגי חזקיה ורבי יוחנן - בזוית בית. והא קופה קאמר! ה"ק: קופה שנשתמשו בה טהרות בזוית בית זו, וטלטלוה בזוית אחרת, ונמצא שרץ בזוית אחרת; חזקיה סבר: לא מחזקינן טומאה ממקום למקום, ורבי יוחנן סבר: מחזקינן

1.
רמב"ם הלכות שאר אבות הטומאה פרק יז הלכה ב:

קופה שנשתמש בה בטהרות ונמצא בה שרץ אם יש לה שוליים או אזנים אע"פ שאין לה שוליים הרי כל הטהרות שנשתמשו בה טמאות, אפילו היה בדוקה ומכוסה שמא עם הגבהת ידו מן הבדיקה נפל השרץ, ואפילו נשתמש בה בטהרות בזוית זו וטלטלה לזוית אחרת ונמצא בה השרץ כולן טמאות לפי שמחזיקין טומאה ממקום למקום לתלות אבל לא לשרוף.

הרמב"ם פוסק כרבי יוחנן בסוגייתנו.

2.
כסף משנה הלכות שאר אבות הטומאה פרק יז הלכה ב:

קופה שנשתמש בה וכו' אם יש לה שוליים וכו'. פשוט בפ"ק דנדה. ומ"ש או אזנים וכו'. שם כרבי יוחנן ומ"ש ואפילו נשתמש בה בטהרות בזוית זו וכו'. ג"ז שם וכרבי יוחנן.

כנ"ל

3.
ערוך לנר מסכת נדה דף ג עמוד ב:

בגמרא ור' יוחנן אמר טהרות הראשונות טמאות. כן פסק הרמב"ם כר' יוחנן ולכאורה קשה לפי מה שכתב הרא"ש בחולין (צג ב) על מתניתן דשולח אדם ירך דבכל מקום הלכה כחזקי' לגבי ר' יוחנן דאין הלכה כתלמיד במקום הרב והיאך פסק הרמב"ם כאן כר' יוחנן נגד חזקי'
אמנם הרא"ש כתב כן בפלוגתא דחזקי' ור' אבוה דהלכה כחזקי' דר' אבוה הוא תלמיד דר' יוחנן ואפילו נגד ר' יוחנן הלכה כחזקי' ושם הרמב"ם לא פסק כחזקי' אלא כר' אבוה בהל' מאכלות אסורות (פ"ח הי"ד) וא"כ הרמב"ם לשיטתו גם הכא פסק כר' יוחנן שפיר:

לפי ה"ערוך לנר" יש מחלוקת עקרונית כמי פוסקים במחלוקות בין חזקיה לרבי יוחנן. לפי הרא"ש פוסקים כחזקיה [שהיה רבו של רבי יוחנן] ולפי הרמב"ם פוסקים כרבי יוחנן, ולכן הרמב"ם פסק בסוגייתנו כרבי יוחנן נגד חזקיה.

4.
עניין זה מובא גם ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד מא, ושם מביא בשם החזו"א, שמהעובדה שהגמרא מעמידה בכמה אופנים את מחלוקת חזקיה ורבי יוחנן נוקטים לחומרא בכל המקרים – כך שבאמת פוסקים כחזקיה אלא שמספק מחמירים.

4.1
לפי דברי החזון איש יוצא, שהרמב"ם מסכים בסוגייתנו באופן עקרוני עם הרא"ש - שהלכה היא כחזקיה נגד רבי יוחנן.

5.
ונראה לומר יותר פשוט בשני אופנים:

5.1
הכלל שאין הלכה כתלמיד נגד רבו [כהסבר הרא"ש] חל רק בימי חיי הרב [רב ותלמיד], ולכן יסביר הרמב"ם שבסוגייתנו רבי יוחנן אמר את דבריו אחרי פטירתו של חזקיה ולכן ניתן לפסוק כמותו! אמנם תמוה: מניין לרמב"ם שאמנם כך? ולכן נצרף את דברי החזון איש. יש ספק מתי אמר זאת רבי יוחנן ולכן פוסקים לחומרא גם כמותו.

5.2
כעיקרון, הרמב"ם מסכים לדברי הרא"ש שהלכה כחזקיה נגד רבי יוחנן, אלא, שבסוגייתנו משמע לרמב"ם מתוך מהלך הסוגיה שהגמרא יותר מיישבת את דברי רבי יוחנן מאשר את דברי חזקיה - שהגמרא ["סתמא דגמרא"] פוסקת כרבי יוחנן [על פי העיקרון שהלכה כמי ש"סוגיא כוותיה", או לפי מי ש"שקיל וטרי אליביה"].

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר