הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הסבר הביטויים: "תנא קמא"; "סתם משנה" - נגד בית הלל וחכמים

נידה יט ע"א

מתני'. חמשה דמים טמאים באשה: האדום, והשחור, וכקרן כרכום, וכמימי אדמה, וכמזוג.
בית שמאי אומרים: אף כמימי תלתן, וכמימי בשר צלי, ובית הלל מטהרים.

1.
כמה דעות במשנה? מסביר הרע"ב שיש כאן 3 דעות, וכן אומר הר"ן בשם הרמב"ן ["מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד רנט, "שוטנשטיין", הערה 3] שיש שלוש דעות: "תנא קמא"; "בית שמאי" ובית הלל. וכך משמע בפירוש בגמרא.

2.
רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק ה הלכה ז:

וחמשה דמים טמאים באשה והשאר טהורין ואלו הן: האדום, והשחור, וכקרן כרכום, וכמימי אדמה, וכיין המזוג.

משמע מהרמב"ם שפוסק כדעת "תנא קמא".

3.
ומדוע לא נפסק כבית הלל, לפי ההנחה - לעיל בסעיף 1 - שמדובר במשנה ב 3 דעות]?

4.
אלא יש לומר: ההלכה כבית הלל היא רק נגד בית שמאי בלבד, אבל מכיון שהרישא היא "תנא קמא" ונחשבת כ"סתם משנה" [כך מובא בר"ן], לכן הלכה כמותה וסימן שרבי יהודה הנשיא פסק כ"תנא קמא".

4.1
והמחלוקת במשנתנו לא מוגדרת "סתם ואחר כך מחלוקת" - שאין הלכה כסתם, כי במחלוקת כזאת באותה משנה, המשנה כולה מוגדרת כ"סתם ומחלוקת בצידה".

5.
עניין דומה בהמשך:
בגמרא:

הירוק, עקביא בן מהללאל מטמא, וחכמים מטהרין. אמר רבי מאיר: אם אינו מטמא משום כתם - מטמא משום משקה. רבי יוסי אומר: לא כך ולא כך

ראה שוטנשטיין, הערה 7.

6.
ר' עובדיה מברטנורא מסכת נדה פרק ב משנה ו:

וחכמים מטהרין - ושלש מחלוקות נמי בירוק [וכך משמע בגמרא במפורש].
תנא קמא סבר תולין לא אוכלין ולא שורפים,
ועקביא בן מהללאל מטמא ושורפים,
וחכמים מטהרים ואוכלים.
והלכה כתנא קמא:

משמע ממנו שהלכה כ"תנא קמא" גם נגד חכמים, וכנראה מפני ש"תנא קמא" נחשב כ"סתם משנה" והלכה כ"סתם משנה" אפילו נגד רבים, מפני שרבי יהודה הנשיא קבע שזו "סתם משנה" למרות שיש מחלוקת באותה משנה ["מחלקות בצידה"].

6.1
ויש פוסקים כחכמים ["ילקוט ביאורים", עמד רסד] ויוצא שהלכה כחכמים נגד "תנא קמא" או נגד "סתם משנה"]