סקר
האם אתה לומד דף יומי עם תוספות?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הסבר הביטויים: "סוגיא כוותיה"; "הלכה כיחיד"

נידה יט ע"א


בנגעי בגדים - בפלוגתא דר' יונתן בן אבטולמוס ורבנן,
דתניא,
ר' יונתן בן אבטולמוס אומר: מנין לפריחת בגדים שהיא טהורה - נאמר +ויקרא י"ג+ קרחת וגבחת בבגדים, ונאמר קרחת וגבחת באדם, מה להלן - פרח בכולו טהור, אף כאן נמי - פרח בכולו טהור.

1.
בברייתא מובאת רק דעתו של רבי יונתן [ויש גורסים רבי נתן], אולם מהגמרא משמע במפורש שחכמים חולקים עליו וסוברים [על פי רש"י סנהדרין דף פח עמוד א], שדין טהרת הפריחה נאמר רק בנגעי אדם, והדין בנגעי בגדים – טמאה.

2.
רמב"ם הלכות טומאת צרעת פרק יב הלכה ח:

בגד שבא כולו בתחילה ירקרק או אדמדם, מסגירו שבוע אחר שבוע אם עמד בו שני שבועות ישרף, אבל בגד שהסגירו ופשה הנגע בכולו ונעשה ירקרק או אדמדם או שפטרו ואחר שפטרו בא כולו ירקרק או אדמדם הרי זה טהור, כבס ופשה ישרף. +/השגת הראב"ד/ ואחר שפטרו בא כו'. א"א לא מצאתי נוסחא מאושרת בזה ומה שאמרו או שפטרו ואחר שפטרו בא כלומר ירקרק ואדמדם הרי זה טהור אם כן מצא נוסחא שלו הרי טוב ואם מדעתו אין שומעין לי שהרי באדם פורח אחר הפיטור טמא מוחלט הוא ונראין הדברים קל וחומר בבגדים.+

3.
כסף משנה הלכות טומאת צרעת פרק יב הלכה ח:

בגד שבא כולו בתחלה ירקרק או אדמדם וכו'. בפרק כל היד עלה י"ט ובפרק הנחנקין (דף פ"ז ע"ב) ר' נתן בן אבטולמוס אומר מנין לפריחת בגדים שהיא טהורה וכו' וקשיא לי דהתם משמע דרבנן פליגי עליה ואמאי שבק רבנן ופסק כרבי נתן:

הוא מקשה על הרמב"ם שלא פסק כדעת חכמים, והרי הכלל הוא, שהדין כרבים לעומת "יחיד" – רי נתן [או יונתן].

4.
משנה למלך הלכות טומאת צרעת פרק יב הלכה ח:

בגד שבא כולו בתחילה ירקרק וכו'. כתב על זה מרן בפרק כל היד ובפרק הנחנקין רבי נתן בן אבטולמוס אומר מנין לפריחת בגדים שהיא טהורה כו' וקשיא לי דהתם משמע דרבנן פליגי עליה ואמאי שבק רבנן ופסק כרבי נתן עכ"ד.

עד כאן הוא מביא את דברי ה"כסף משנה"

5.
המשך ה"משנה למלך":

ולי נראה דטעמיה דרבינו הוא מדאמרינן בפרק איזהו מקומן עלה נ' [זבחים דף מט / זבחים דף נ ] דבר הלמד בהיקש מהו שילמוד בג"ש תא שמע רבי נתן בן אבטולמוס אומר מנין לפריחת בגדים שהיא טהורה נאמר קרחת וגבחת בבגדים ונאמר קרחת וגבחת באדם מה להלן פרח בכולו טהור אף כאן פרח בכולו טהור והתם מנא לן דכתיב מראשו ועד רגליו ואיתקש ראשו לרגל מה להלן כולו הפך לבן טהור אף כאן כולו הפך לבן טהור ע"כ.
וס"ל לרבינו דרבנן דחולקים על רבי נתן ס"ל דדבר הלמד בהיקש אינו חוזר ומלמד בג"ש וכיון דנתקין לא למדו דין זה דפריחה אלא מהיקשא דמראשו ועד רגליו שוב אין הנתקים חוזרים ומלמדים לבגדים בג"ש.

ולפי הנראה סתמא דתלמודא הכי ס"ל דהלכתא כרבי נתן מדבעו מהו שילמוד ופשטוה מרבי נתן דמלמד בג"ש
ואם איתא דליתיה להא דרבי נתן הוה להו למיפשטא דאינו חוזר ומלמד בג"ש מרבנן דפליגי עליה דרבי נתן אלא ודאי דס"ל לסתמא דתלמודא דהלכתא כרבי נתן
ורבי יוחנן התם לא דחה ראיה זו אלא משום דהו חולין אבל בקדשים אין דנים למד מלמד והתם בקדשים קיימינן וכדאיתא התם אבל בחולין גם הוא מודה דחוזר ומלמד בג"ש מהך דרבי נתן ומש"ה פסק רבינו כרבי נתן. ...

[והוא ממשיך בדיון ארוך]

6.
מדברי ה"משנה למלך" נלמד כמה עקרונות:

הגמרא להלן - "סתמא דתלמודא" - סוברת שהלכה כרבי נתן בדרשה שבסוגייתנו [="סוגיה כוותיה"].

7.
תלמוד בבלי מסכת זבחים דף מט עמוד ב:

דבר הלמד בהיקש מהו שילמד בגזירה שוה? תא שמע, רבי נתן בן אבטולמוס אומר: מנין לפריחה בבגדים שהיא טהורה? נאמר קרחת וגבחת בבגדים ונאמר קרחת וגבחת באדם, מה להלן פרח בכולו טהור, אף כאן פרח בכולו טהור; והתם מנא לן? דכתיב: +ויקרא יג+ מראשו ועד רגליו, ואיתקש ראשו לרגל, מה להלן כולו הפך לבן פרח בכולו טהור, אף כאן כולו הפך לבן פרח בכולו טהור; ...

בדרך כלל כשהגמרא מציגה בעיה [כמו בסוגיה בזבחים, לעיל] ומנסה לפשוט מתנא מסויים סימן שכך פוסקת הגמרא [= "סוגיה כוותיה"].

8.
ויש להעיר: אמנם ברור מסוגייתנו שחכמים חולקים על רבי נתן [ולא כך ברור משאר הסוגיות המקבילות בש"ס שכלל לא מזכירים שחכמים חולקים על רבי נתן], אבל מכיון שחכמים לא מוזכרים בברייתא גם זה סימן שהלכה כרבי נתן [כך כוונת עורך הברייתא עצמה] ובודאי שאין בזה סתירה לכלל שהלכה כרבים [כי הם אינם מוזכרים במפורש בברייתא]

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר