סקר
האם אתה לומד דף יומי עם תוספות?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הסבר הביטויים: "תנא קמא - חכמים"; "רבי יוסי"; "האומר דבר בשם אומרו"

נידה יט ע"ב


הירוק עקביא בן מהללאל מטמא. ולית ליה לעקביא דמיה דמיה הרי כאן ארבעה? אב"א: לית ליה, ואב"א: אית ליה, מי לא א"ר חנינא שחור - אדום הוא אלא שלקה, הכא נמי - מלקא הוא דלקי.
וחכמים מטהרין. היינו ת"ק! איכא בינייהו לתלות.
א"ר מאיר: אם אינו מטמא משום כתם כו'. א"ר יוחנן: ירד ר"מ לשיטת עקביא בן מהללאל וטימא, וה"ק להו לרבנן: נהי דהיכא דקא משכחת כתם ירוק אמנא לא מטמאיתו, היכא דקחזיא דם ירוק מגופה - תטמא. אי הכי, אם אינו מטמא משום כתם מטמא משום משקה? ....
רבי יוסי אומר לא כך וכו'. היינו ת"ק!
הא קמ"ל: מאן ת"ק - רבי יוסי, וכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם.

 

1.
רע"ב מסביר שיש כאן 3 דעות: תנא קמא [שדם ירוק – טמא מספק - תולין], עקביא בן מהללאל וחכמים. והגמרא מציינת שדעת "תנא קמא" היא היא דעת רבי יוסי.

2.
הרמב"ן פוסק כדעת חכמים [שדם ירוק – טהור] מפני שכך היא גם דעת רבי יוסי ומכיון שדעת רבי יוסי נכתבה בלשון "חכמים" – הלכה כמותו.
וראה "ילקוט ביאורים", עמוד רס.

3.
וקשה מאד, הרי הגמרא אומרת במפורש שדעת רבי יוסי היא כ"תנא קמא" ולא כחכמים!

4.
אלא, [אומר ה"תוס' יום טוב"] ה"תנא קמא" שהגמרא מתכוונת הם ה"חכמים" ולא ממש ה"תנא קמא", כי "רבי מאיר" מפריד בין "חכמים" ל"רבי יוסי".
ולכן בתחילה נקראו "חכמים" – כי הלכה כחכמים [נגד ה"תנא קמא" הראשון במשנה]. ורק אחר כך המשנה מזכירה שהוא הוא "רבי יוסי" - כדי להביא גאולה לעולם.

5.
הרמב"ן [ראה "ילקוט ביאורים", עמוד רס, הערה ז] מנמק את הפסיקה כרבי יוסי גם בכך, שכך נשנה במסכת עדויות, וכן בכך, שרבי עקביא חזר בו מדבריו שטימא דם ירוק, וכנראה חזר בו לגמרי שאינו טמא כלל, וצריך לומר שהודה לרבי יוסי לא בגלל רבי יוסי עצמו, שהרי חי הרבה לפניו. וראה גם ב"מתיבתא", הערה כא, ושם, שרבי יוסי עצמו הביא את דברי החכמים ולכן רבי יהודה הנשיא שנאה בשמו.

6.
ויש לעורר: הרי הכלל הכללי הוא, שהלכה כרבי יוסי - ויש פוסקים שהלכה כמותו אף כנגד רבים - ומדוע הגמרא היתה צריכה לומר ש"חכמים" הם רבי יוסי כדי לומר שהלכה כמותו [לפי דברי הרמב"ן]. אבל אם נאמר שאין הלכה כרבי יוסי נגד "חכמים" מובן מדוע היה צריך לומר שבאמת "רבי יוסי" הוא הוא "חכמים"

7.
ולפי דברי הרמב"ן גם מובן מאד הביטוי "להביא גאולה לעולם" [ראה גם "ילקוט ביאורים", עמוד רסז] - בכוונה כתבו "חכמים" כדי לפסוק הלכה, ואחר כך ציינו במשנה שזהו "רבי יוסי". אבל לפי רש"י [בחולין דף קד עמוד ב] הכוונה שבתחילה נשכח שמו של "רבי יוסי" - ראה "מתיבתא", הערה כא.

8.
נראה לומר שלפי רש"י מובן הביטוי הנפוץ בש"ס "אמר רב... אמר רב..." - להביא גאולה לעולם. אבל לפי הרמב"ן מתאים דווקא בסוגייתנו ש"רבי" רצה לפסוק כרבי יוסי ולכן שינה וכתב חכמים ואחר כך כתב "רבי יוסי" – להביא גאולה לעולם.

9.
אבל דברי הרמב"ן קצת קשים, כי - לדוגמא - "סתם משנה רבי מאיר", ומדוע לא נכתב במפורש במשנה "רבי מאיר" כדי להביא גאולה לעולם? אולי בגלל שאם היה כתוב רבי מאיר לא היינו פוסקים כמותו, אבל בכל זאת - כמו במשנתנו - אחרי שיש "סתם משנה" [או "חכמים" – כבמשנתנו] היה צריך "רבי" לומר שהוא הוא רבי מאיר.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר