הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

חכמים: "רבי יוחנן ורשב"י"

נידה כא ע"ב

ת"ר, המפלת חתיכה, סומכוס אומר משום רבי מאיר, וכן היה רבי שמעון בן מנסיא אומר כדבריו: קורעה, אם יש דם בתוכה - טמאה, ואם לאו – טהורה.

1.
"סומכוס אומר משום רבי מאיר" - 10 מופעים בש"ס, בערך.

2.
סומכוס היה תלמידו המובהק של רבי מאיר. אבל מדוע לא נאמר "אמר סומכוס אמר רבי מאיר"?

3.
אולי אצל התנאים הכלל שונה, שהרי אצל האמוראים הכלל הוא, שהביטוי "רב... משום רב..." משמע שלא היה בדורו ושמע את דבריו רק מחכם אחר [בדור ביניים]. ואפשר שאצל התנאים הכוונה שלמרות שהיה בדורו ואפילו שהיה תלמידו אבל אם לא שמע ממנו את הדין ממש באופן ישיר [מכל סיבה שהיא] נבחר הלשון "משום".

4.
ואולי ניתן לומר: אם מדובר בתנאים - לפחות - כוונת הביטוי "משום" ללמדנו שהחכם המאוחר אימץ לעצמו [וכנראה לא רק בדין הספציפי] לגמרי את שיטת החכם המוקדם.

5.
ובסוגייתנו יש לנ"ל דוגמא משכנעת:

והא"ר יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: המפלת חתיכה - קורעה, אם יש בה דם אגור - טמאה, ואם לאו - טהורה

רבי שמעון שאמר "משום..." 180 מופעים בש"ס, בערך.
והביטוי "משום רבי שמעון בן יוחאי" - 60 מופעים בש"ס, בערך. וכן אמר "משום רבי יוסי" וכן "משום רבי יהודה", כלומר, רבי יוחנן אמר פעמים רבות "משום" חכמים שחיו 2 דורות לפניו [והיו תלמידי רבי עקיבא].

6.
רבי יוחנן לא שמע ישירות מרשב"י [שהרי חי 2 דורות אחריו] ולכן אמנם מתאים הביטוי "משום".

7.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל ריד:

הא דידיה הא דרביה, קאמר בדוכתי טובא בגמרא ואע"ג דקרי ליה רביה לא היה תלמידו ולא הכירו ומשום דקאמר אותה המימרא משמיה משום הכי קאמר ליה רביה
ולמדתי כן ממה שמצאתי בחולין דף קי"ג דקאמר הא דידיה הא דרביה על שמואל שאמר מימרא משום ר"א וע"כ שמואל לא הכיר את ר' אליעזר מימיו דר"א היה בחורבן מתלמידי ריב"ז ושמואל היה בדורות האחרונים בסוף ימיו דרבי וכמ"ש שם רש"י בענין אחר ואפ"ה קרי ליה לר"א רביה דשמואל מן הטעם שכתבתי
ועוד למדתי כן ממאי דקאמר בפרק יש נוחלין דף קט"ז א' הא דידיה הא דרביה על מימרא שאמר ר' יוחנן משום רשב"י וידוע כי רשב"י לא היה רבו של ר"י ואף גם זאת לא הכירו כי אפילו בזמן רבו תלמיד רשב"י היה ר"י קטן כמבואר בספר יוחסין בדבור שקודם אלפא ביתא של תנאים
וכן משמע עוד בפרק המניח דף ל' א' דקאמר הא דידיה הא דרביה על מימרא שאמר ר"א משום ר' ישמעאל וידוע שר"א לא ראה את רבי ישמעאל ולא הכירו אלא ודאי מפני שאמרה משמו הוי טעמא דקרי ליה רביה כאמור:

משמע מה"יד מלאכי" שאף שרבי שמעון בן יוחאי לא היה ממש רבו הישיר של רבי יוחנן בכל אופן הוא נכלל בביטוי "דרביה" – כלומר, שמה שאמר רבי יוחנן הוא בשם "רבו".

7.1
ומתאים להסבר לעיל: מכיון שרבי יוחנן אימץ לעצמו את דרכו הלימודית והמחשבתית של רשב"י לכן הוא מביא את דברי רשב"י פעמים רבות בש"ס. ורק במקרים שנאמר "הא דידיה הא דרביה" רבי יוחנן לא מקבל את דברי רבו הרוחני – רשב"י.

8.
הערה: הביטוי "אמר רבי... אמר רבי..." לגבי 2 תנאים - 0 מופעים בש"ס [כך נראה].