מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"
מ"ט מקדים העני לסעודתו
ברכות ב ע"ב
אמר מר משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן, ורמינהו מאימתי קורין את שמע בערבית משהעני נכנס לאכול פתו במלח וכו', עני וכהן חד שיעורא הוא, ופירש"י משהעני שאין לו נר להדליק בסעודתו. חד שיעורא הוא, צאת הכוכבים, עכ"ל. והיינו דהעני מקדים לאכול לפני שאר בני אדם, וה"ט כדפירש"י מחמת שאין לו "נר" לסעודתו ואוכל לפני שתחשך.
ויל"פ בזה, דביותר בשעת סעודתו אינו רוצה לאכול "בחושך", דיעוי' ברפ"ח דיומא (עד:) דא"ר יוסף מכאן רמז לסומין שאוכלין ואין שבעין [ור' יוסף גופא נסתמא וא"כ ידע לזה מבשרו, ועתה הביא לזה "רמז" מה"ת], אמר אביי הלכך מאן דאית ליה סעודתא לא יאכלנו אלא ביום יעו"ש, ולכן י"ל שאוכלים העניים דוקא לפני שתחשך, דאל"כ לא יראה מאכלו ויחסר לו "בשביעה", ודו"ק. וכן יל"פ עד"ז לדאיתא בפ"ב דשבת (כג:) דנר ביתו עדיף מנר חנוכה וקידוש היום משום שלום ביתו, ופירש"י דהכי אמרי' לקמן (כה:) ותזנח משלום נפשי זו הדלקת נר בשבת שבני ביתו מצטערים לישב בחושך, עכ"ל ע"ש. וה"ט כנ"ל דמתוך שאין רואים למאכלם ע"כ שאינם "שבעים" כ"כ ולכן מצטערים. וכן יעו"ש לקמן (כה:) ברד"ה הדלקת נר בשבת וכו', ובמקום שאין נר אין שלום שהולך ונכשל ואוכל באפילה, עכ"ל, [לפי' ג' הב"ח]. והיינו דיצטערו בחושך מחמת שיכשלו ויפלו, וכן מחמת שאין רואים למאכלם ואינם שבעים בזה, ודו"ק.
ועוד י"ל דה"ט דהעני שאוכל לפני הכל, דיעוי' בפ"ז דשבת (עד.) דאמר אביי שכן עני אוכל פתו בלא כתישה, וכעי"ז אמר אביי שם לקמן (עו:) שכן עני אוכל פתו בעיסה בלוסה [ופירש"י מעורבת בסובנה ובמורסנה וכו' וסתמייהו דהני לאו אוכל נינהו ע"ש], ולזה אוכל העני לפני הכל, דאינו מכין סעודתו אלא אוכלה כמות שהוא, ודו"ק. ועד"ז יעוי' בריטב"א הכא שכ' דכיון שהעני אין לו אלא פת במלח אין לו להתאחר לתקן שום דבר וכו', עכ"ל ע"ש. וכן פירש"י עד"ז לקמן גבי דברי ר"מ דמשעה שנכנסים בנ"א לאכול בערבי שבתות, דהוי מוקדם מחמת "שהכל מוכן" כבר מבעו"י יעו"ש.
